"מי זה?"
"זה שון, לי תפתחי לי"
הסתכלתי על דן והוא קם מהפוף
"יאללה אני חוזר לשירן"
פתחתי את הדלת ושון נכנס, חיבקתי את דן והוא הלך לשירן ואני נעלתי אחריו וחזרתי לפוף שלי
"מי זה היה?"
"חבר שלי"
דפקתי לו מבט ציני והוא התיישב לידי
"זה אח שלי דן, מה שכחת כבר?"
"אני אמור לזכור?"
"כשהגעת אליי הוא היה בבית עם חברה שןו בסלון"
"נו בסדר, ישלי זיכרון קצר לא לצעוק עליי"
"חחח יופי שון"
"חח נו איך את?"
"איך אני אמורה להיות?"
"היית עצבנית ממקודם"
"יעבור לי, ממשיכים הלאה"
"יופי"
"תקשיב שניה, אני חייבת לדבר איתך על משהו"
ליפפתי את האצבעות שלי סביב שלו והשפלתי את מבטי
"דברי"
"אני רוצה לעבור לביצפר אחר"
"למה את רוצה לעבור???"
"כי אני לא רוצה להיות פה שון, אני לא רוצה תשמועות האלו מסביב, את המבטים הדוחים האלו"
"מה אכפת לך מהשמועות??? את יודעת את האמת והחברים שלך יודעים תאמת, מה את צריכה עת כל השאר? על כולם יש שמועות בביצפר ואני בטוח שהם מתעלמים מזה וממשיכים הלאה. אם כל אחד היה מחליט לעבור ביצפר בגלל שמועה אז הביצפר הזה מזמן היה ריק"
"לי אכפת מהשמועות!! אני לא מסוגלת להיות בתוך ידיעה שיש שמועות שאני זונה ושרמוטה וכל זה, לא באלי, מוריד לי את כל החשק לבוא לביצפר, לקום בבוקר, וואלה לא מתאים!!! אני רוצה להיות מי שאני, ליי, זאת מי שאני רוצה להיות, בלי שום תוספות לשם!"
"ישלך משהו לעשות בשביל זה??? זה כבר בחוץ, אי אפשר להחזיר מילים בחזרה מאיפה שהם יצאו"
"למה אתה לא בצד שלי בסיפור הזה..?"
"אני תמיד בצד שלך אבל את לבד יכולה להסכים איתי שכבר אין מה לעשות.."
השפלתי את מבטי וירדה לי דמעה וישר ניגבתי אותה
"אני ממילא ממחר לא אבוא לביצפר יותר, אני אתגעגע אלייך באמת"
"את לא עוברת לשום מקום ואת תחסרי לי פה מאוד!"
"אנחנו עדיין נוכל למצוא זמן להיפגש."
"אבל זה יהיה שונה"
"שון תבין, אנחנו עדיין נוכל להיות ביחד, זה שאני עוברת לא אומר כלום, זה הכל תלוי ברצון שלנו.. אם אתה לא רוצה אז אני לא באה בכוח זה בסדר.."
"את בטוחה שאת רוצה לעבור..?"
"לא אבל אני גם לא רוצה שכל הביצפר יהיה שמועות עליי"
"הם יעברו תאמיני לי ליי"
הוא קירב את המצח שלו לשלי והשפיל גם את מבטו
"שון.."
"מה?"
"מה הייתי עושה בלעדייך?"
"לא יודע.."
הסתכלתי לו בעיניים והוא הסתכל בשלי
"אני אוהבת אותך"
"גם אני אותך, בבקשה אל תעברי"
שתקתי לגבי זה, לא היה לי מה לענות על זה, אני רוצה לעבור ביצפר לא באלי להיות פה אבל מצד שני אני לא רוצה לעזוב פה את החברים ואת כל זה. התעלמתי מזה ופשוט העברתי נושא
"תגיד אתה ואני ביחד?"
"אממ בחירה שלך חחח"
"לא יודעת חח מה אתה מעדיף?"
"מעדיף אותך איתי"
"חח אתה יודע שאתה חמוד ומתוק?"
"חחח כן אני יודע וחמוד אומרים לכלב!"
"אז רק מתוק טוב?"
"טוב חח"
הוא ליטף לי את הלחי ואני פשוט התמלאתי באושר. אני כל כך שמחה שאנחנו ביחד ושאנחנו לא ממשיכים לחיות בסימן שץשאלה לגבינו, באמת שאני ממש אוהבת אותו וכיף לי איתו וטוב לי איתו והכל מהכל. הוא בא לנשק אותי ובדיוק דפיקה בדלת הפריעה לנו, התעצבנתמ קצת, אני מכורה לנשיקות איתו חחחחחחחחחחח. ניגשתי לדלת פתחתי אותה ושם עמדה רון קפואה ובהלם, לא הבנתי מה קורה לה. היא נכנסה מהר לחדר ואני סגרתי אחריה, הסתכלתי עליה בפרצוף מוזר והיא פשוט שתקה
