~נקודת מבט של לי~
קמתי בבוקר ולידי שון שכב וישן, הוא נראה כמו מלאך כשהוא ישן, כל כך חמוד ושקט מצידי שישאר ככה לתמיד
"בוקר טוב שון"
"האאאא! עוד חמש דקות!"
"יאללה קום קום פדלאה אחת!"
"שקטטט אני ישן"
לקחתי את הכרית שלי ודפקתי לו בראש
"עשר דקות ואתה קם!"
"טוב טוב לכי"
קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים לשטוף פנים ולצחצח שיניים. אחרי עשר דקות בערך יצאתי וניגשתי לארון לבחור בגדים, הוצאתי ג'ינס כחול חולצה לבנה ואולסטאר לבנות. התלבשתי והתיישבתי מול המראה להתאפר. אחרי שסיימתי עם הכל התחלתי להעיר את שון
"קום כבררר"
"עוד חמש דקות"
לקחתי תכרית שלו והתחלתי להרביץ לו
"קוםםםם"
"דייייייי"
"קוםםםםםם"
"קםםםם"
"יופי"
הפסקתי להרביץ לו וירדתי למטבח להכין לי ולשון אוכל לביצפר. אחרי רבע שעה שון ירד מהחדר שלי ונשכב על הספרה בסלון
"יאללה קום יוצאים"
פתחתי את הדלת ושון יצא, יצאתי אחריו וסגרתי את הדלת. שמעתי צלצול מהפלאפון שלי וכמובן זאת הייתה רון
"הלו"
"איפה את?"
"עכשיו יצאתי"
"בואי עכשיו לביצפר!! מהרררר!! את לא מבינה מה קרה"
"מה קרה.. את מלחיצה אותי"
"כי זה באמת מלחיץ"
"תספרי לי עכשיו"
"לא פשוט בואי"
היא ניתקה ושמתי את הפלאפון בכיס של המכנס שלי
"מה קרה?"
"לא יודעת"
"מה זאת אומרת לא יודעת, היא לא סיפרה לך?"
"לא היא אמרה לי שהיא תספר לי בביצפר"
"טוב"
נשפלתי את הפנים שלי והמשכנו ללכת לביצפר, כל הדרך לא דיברנו פשוט שתקנו. עכשיו נזכרתי ששון בלילה אמר לי שהוא אוהב אותי אבל אני לא בטוחה שזה אמיתי למרות שגם אני אמרתי לו אבל אני באמת אוהבת אותו.. הגענו סוף סוף לביצפר וראיתי שכולם נועצים בי מבטים ובוהים בי. נכנסתי לכיתה ששם רון לומדת עכשיו, היא ישבה עם ניר והם דיברנו בינהם כזה, ניגשתי אליהם והם הפסיקו לדבר, כאילו שזה היה עליי
"היי לי"
"באלך כבר לספר לי מה קרה?!?!"
"טוב שבי.."
התיישבתי מולה והיא הסתובבה עם הפנים אליי
"אני מקשיבה.."
היא הסתכלה עליי והשפילה את מבטה
