התעוררתי לקול מאיים ולשיניים צהובות שהדיפו ריח רע. לקח לי שנייה להבין שאני עדיין בידיו של סקיידר ושיש לי מול הפרצוף ניבים(!).
באותה שנייה הרמתי את ראשי בבהלה. הבטתי מסביבי.
הייתי בתוך חדר גדול ומפואר. מולי ניצב כסא גדול ומהודר ולפניי ניצב אדם שנראה מאיים. מאוחר יותר גיליתי שזה הלורד.
הפניתי את מבטי אל פניו של סקיידר. מבטו היה קפוא וממוקד בלורד.
הלורד, שעדיין היה בתוך הפרצוף שלי, חייך חיוך רחב, "סוף סוף הבאת את החבילה. כל הכבוד סקיידר".
רגע.. מה?!
"אתה הרגע קראת לי חבילה?! מה אתם מתכוונים לעשות איתי?". הייתי מבולבלת, הייתי עצבנית ובעיקר הרגשתי נבגדת.
הלורד חייך שוב את החיוך הרחב שלו והתיישב על כיסאו. הבטתי בסקיידר והוא גם חיכה לתשובת הלורד.
"סקיידר", אמר הלורד בקול בס נמוך. לפתע שני בריונים חטפו אותי מידיי סקיידר ובעטו לי ברגליים כדיי שאעמוד על בירכיי. אחד מהם הטה את ראשי הצידה בעוד השני חושף את צווארי.
"מה הולך פה?", שאל סקיידר את השאלה שבדיוק רציתי לשאול. הלורד נתן לסקיידר מבט מלא הערכה והצביע עליי בעודו עונה, "אני נותן לך את ההזדמות לנשוך בן אדם בפעם הראשונה. אתה צריך לראות בכך כבוד גדול".
כשקיבלתי את התשובה שרציתי התחרטתי. הגוף שלי רעד כל כך. פחדתי. לא רציתי למות.
התחלתי לבכות ולהשתולל. אחד הביריונים הוציא מחגורתו את המוט ברזל שלו והתכוון להרביץ לי. עצמתי את עיניי מחכה למכה. כשיד עצרה בעדו.
פתחתי את עיניי לא מבינה למה עוד לא הוכיתי. עקבתי אחרי היד שעצרה אותו, היד של סקיידר. עכשיו הייתי עוד יותר מבולבלת. הלורד נהם וקם מכיסאו.
"מה אתה חושב שאתה עושה?", אמר סקיידר בקול נמוך.
הלורד רק חיכך את ידיו וחייך חיוך מבחיל. "אני מרסן את החבילה. אני יודע שזה לא הייתה התוכנית המקורית, אבל תבין במקרים קיצוניים נוקטים בצעדים קיצוניים".
הלורד הביט בסקיידר שלא העיז להביט בי. היה מתח באויר. סקיידר קירב את פיו אל צווארי ושניה לפני שנשך אותי, הוא התרחק אחורה. "אני לא מסוגל", הוא אמר בשקט.
שקט. השקט שלפני הסערה.
"אתה לא מסוגל?! רכיכה! תראה איך אישה הצליחה להשפיע עלייך! אם אתה לא מסוגל לעשות את העבודה אני אעשה אותה במקומך!".
הלורד התקרב אליי, רק ראיתי את הניבים שלו ורציתי למות. הרגשתי את הבל פיו של הלורד על צווארי כשצעקתי, "חכה!".
הלורד היה המום במקצת והתרחק מעט. "חכה. אני רוצה לשאול את סקיידר משהו לפניי שאני ננשכת". אמרתי בקול רועד.
סקיידר שהביט באימה עליי ועל הלורד הוריד את מבטו.
"סקיידר למה עשית את זה? למה גרמת לי להתאהב בכך ואחר מסרת אותי? אני באמת רק חבילה בשבילך? אתה סתם שיחקת איתי ואז בגדת בי?". סקיידר שתק.
"זה נכון? תענה לי סקיידר!", עם כל שאלה הקול שלי גבר. ולבסוף צרחתי את השם שלו בדמעות.
הוא הביט בי וראיתי חרטה בעיניו.
זה היה מאוחר מידי.
YOU ARE READING
Second Love- אהבה שניה
Fantasyהסתכלתי מסביבי ביעף. הכל היה רגיל. הייתי היחידה שם כמו בכל פעם. אף אחד לא עבר בחורשה החצוייה חוץ ממני. הבית שלי היה ממוקם בקצה השני של החורשה והיה מבודד מכל סימני חיים כל שהם. הכל היה רגיל. עד שהוא הופיע. הבחור עם הורדים.
