נקודת מבט רוני:
"לאיפה נעלמת? הכל בסדר?", סקיידר שאל במבט כנה ומודאג.
'אתה יודע.. בסביבה..'
"כששמת לב למשהו חשוד נבהלת והתחבאתי, ורק עכשיו העזתי לצאת.."
'וואו, אפילו אני לא מאמינה לעצמי'
"אתה בסדר?"
"כן.. זה היה קרלוס אבל הוא נעלם משום מה..", הנהנתי בהיסח דעת בתגובה.
"אני רוצה ללכת לבקר את אמא שלי", אמרתי בקול נחוש. סקיידר הביט בי מופתע מעט מהטון שבקולי.
"אני התגעגעתי אליה", הוספתי בטון רך יותר. "אוקיי בואי-"
"לבד"
"לבד?!"
"לבד"
"אממ אני משער שיש לי כמה סידורים לעשות בעיר.. אז ניפגש יותר מאוחר?", חייכתי אליו בהוקרת תודה.
"תני לי לפחות ללוות אותך לבית, אני לא רוצה שתלכי לבד. מסוכן בחוץ". חייכתי אליו חצי חיוך.
'עכשיו אני חייבת לברר מה קורה. אני חייבת לברר אם הלורד באמת מחזיק באמא שלי'
"אמא", לחשתי.
נקודת מבט סקיידר:
משהו לא בסדר. היא מתנהגת מאד מוזר מאז שהיא נעלמה לי, היא.. מוזרה.
"לא יודע", אמרתי את מחשבותיי בקול.
היא הביטה בי, "אממ?"
"לא, סתם", מלמלתי.
אני בטוח שמשהו קרה איתה כשהיא נעלמה לי, ויש לי תחושה ממש לא טובה לגביי זה. היא מסתירה ממני משהו. משהו חשוב שתלוי בחיי.
נקודת מבט רוני:
"תודה שליווית אותי", נשקתי לו ללחי.
הוא הנהן הנהון קצר ורץ במהירות על-טבעית.
'עוד לא התרגלתי לזה'.
הבטתי בבית שלי, נזכרת איך אמא שלי התנהגה מוזר כשטסתי.
'היא ידעה שמשהו יקרה לה או לי. היא ידעה ועדיין נתנה לי ללכת'.
שער הברזל היה פרוץ לרווחה. אמא שלי לעולם לא תשאיר איזו שהיא פירצה בבית. בחיים.
עברתי באטיות דרך השער הפרוץ, נדהמת לגלות שגם דלת הכניסה פתוחה לרווחה. הבטתי בדפנות הדלת, בידית, בדלת עצמה, כאילו מנסה לחפש רמז שיעיד על משהו שהתרחש.
איזה אסון.
משהו.
כלום.
זה היה נראה כמעט אמא שלי פתחה את הדלת לרווחה ויצאה דרך שער הברזל משאירה את הכל פרוץ. משהו באמת לא בסדר מתרחש פה. אולי היא ברחה? זה לא נראה שהיא נחטפה.
"אמא", קראתי לחלל הבית מנסה את מזלי. נשמתי נשימה אחת לפניי שפסעתי בזהירות לתוך הבית, דורכת על חפץ קשה. הבטתי מטה לראות על מה דרכתי.
צמיד. הרמתי אותו.
"הצמיד של אמא", זעקתי בלחש.
'הטבעת' שאבא שלי הביא לה כשהתחתנו. היא מעולם. אבל מעולם. לא הורידה אותו. ענדתי את הצמיד מכסה אותו בשרוולי, מוסתר לעיניי כל.
עברתי בכל חדרי הבית, הכל היה רגיל, רגיל מידי.
"טוב ממה שזה נראה היא פתחה את הדלת לחוטפים שלה עוזרת להם לחטוף אותה. או שאולי חייזרים השתלטו עליה בזמן הזה", חשבתי בקול.
שתי הסיבות לא נראו לי סבירות.
ניצלתי את שהותי בבית והחלפתי לבגדים הישנים שלי. הרגשתי כבר בטוח יותר. נעלתי את הדלת והשער אחריי והתחלתי ללכת לכיוון העיר, לסקיידר.
YOU ARE READING
Second Love- אהבה שניה
Fantasyהסתכלתי מסביבי ביעף. הכל היה רגיל. הייתי היחידה שם כמו בכל פעם. אף אחד לא עבר בחורשה החצוייה חוץ ממני. הבית שלי היה ממוקם בקצה השני של החורשה והיה מבודד מכל סימני חיים כל שהם. הכל היה רגיל. עד שהוא הופיע. הבחור עם הורדים.
