פרק 14

30 4 0
                                    

אז ככה. הייתי עם מצב רוח לכתוב וגם רציתי לפצות על הנטישות שלי😅...
אז קבלו פרק ארוך מהרגיל! אוהבת♡

***

נקודת מבט סקיידר:

"אחרי כל כך הרבה זמן מצאתי אותה שוב. היא זוכרת אותי בכלל? לפחות אנחנו שוב ביחד".

'רוני את לא איבדת הפעם את אהבתך. היא חזרה אלייך ולא תעזוב אותך שוב בחיים'.

הנסיעה עברה בשקט מוחלט. רציתי לקחת אותה בחזרה לבית שלה, רציתי לקחת אותה שוב למקום בו היא ראתה אותי בפעם הראשונה. או לפחות ככה היא חושבת.

המונית עצרה לנו בשדה התעופה שילמתי לו מהכסף שהאחוזה הביאה לי. בכסף הזה גם קניתי לנו כרטיסי טיסה.
לא רציתי להבהיל אותה והעדפתי להשתמש בדרך בני האדם כשהם רוצים לנוע ממקום למקום- תחבורה.
דיילת הודיעה בכריזה לעלות למטוס.
"אני צריכה ללכת רגע לשירותים", היא אמרה בקול קטן.
הנהנתי בתגובה וחיכיתי לה בחוץ.

'כבר רוני, כבר נגיע לבית והכל יהיה יותר טוב'.

נקודת מבט רוני:
"אני צריכה ללכת רגע לשירותים", אמרתי בשקט.
הייתי חייבת רגע להתאפס.
אין לי מושג מה אני עושה. אני הולכת אחרי גבר שאני לא מכירה למדינה אחרת, מקום זר.

'מה לעזאזל את עושה קאסי?!'

הבטתי בעצמי במראה. ראיתי מישהי עם שיער שחור ארוך ועם עיניים אפורות גדולות שעצב משתקף מהם.

'מי אני? מה אני?'

שמעתי שוב את ההודעה של הטיסה שלנו בכריזה. נשמתי ויצאתי לסקיידר.
עלינו למטוס. כבר ממריאים.
"הכל יתבהר לך רוני. אני מבטיח", סקיידר לחש. הבטתי בו.

'רוני. זה כנראה השם האמיתי שלי' 

זה הדבר הראשון המשמעותי שהוא אמר מאז שעזבנו את משפחת אורק. הבטתי ישר עוצמת עיניים מחכה רק לנחות. שמעתי את סקיידר נאנח אנחה שקטה והתכווץ לי הלב קצת.
ממש קצת.
ניסיתי להירדם ללא הצלחה. כל הטיסה עברו לי מחשבות בראש.

'הוא לוקח אותי למקום בו גרתי לפני? מה עם המשפחה שלי? הם זוכרים אותי בכלל? אולי הם חושבים שאני מתה. יש לי משפחה בכלל?'

כל כך הרבה שאלות התרוצצו לי בראש ולא עזבו אותי.
הוא הזמין מונית משדה התעופה. נסענו במשך די הרבה זמן. הבניינים לאט נעלמו ונכנסו לתוך הפרברים. עברנו דרך חורשה חסר חיים ומוכרת קצת. סקיידר עצר את נהג המונית שם שילם לו ויצאנו.

'תזכרי הוא לא מטרידן, הזוג אורק שלחו אותך איתו. הוא אמור להיות בן אדם- יצור טוב. אולי בפעם הראשונה הוא כמעט אנס אותך אבל הוא בסדר. נכון?'

ניערתי את הראש שלי מעט מסלקת את המחשבות האלה מהראש. סקיידר חיכה שהמונית תיעלם מהעין.
הסתכלנו אחד לשני בעיניים. רציתי לשאול אותו כל כך הרבה שאלות אבל לא הצלחתי להוציא שאלה אחת מהפה. לבסוף אחרי גימגום בלתי מוסבר הצלחתי לשאול שאלה שהציקה לי מהרגע הראשון שראיתי אותו,
"מי אתה?".

Second Love- אהבה שניהWhere stories live. Discover now