Second Love- אהבה שניה

פרק 4

6:00 am
"בוקר טוב!", אמא שלי צעקה לי מהמדרגות. התחפרתי עמוק בשמיכה.
"רוני קומי מהר", היא פתחה את הדלת שלי אפילו בלי לדפוק.
'מה קרה כבר שהיא צריכה להרוס לי את שינת היופי שלי?!' חשבתי בעצבים. היא התקרבה למיטה והעיפה את השמיכה ממני. "אמא אני ישנה!", אמרתי במירמור.
היא התיישבה חצי עליי וחצי על המיטה עם מבט שלא הצלחתי לפרש.
"אני מרשה לך לטוס", היא אמרה בקול נכנע(?!).
"בשביל זה הערת אותי מוקדם כל כך?". החזרתי את השמיכה עליי ושנייה אחר כך הברחתי את אמא שלי בצרחות.
"רגע מה?!?! את מרשה לי לטוס?! אני טסה? אני טסה!!!". קפצתי בהתרגשות בצווחות אושר. היא אמרה לי להתארגן בזריזות כי הטיסה בעשר.
דודה בלה דאגה להפעיל קשרים כדיי לוודא שיהיה לי כרטיס טיסה מהרגע להרגע.
'אני טסה!'
התארגנתי במהירות וארזתי את כל החדר שלי. היה לי קשה לוותר על השמלה הפרחונית, ועל הספר החדש ושאר הספרים, ועל הכרית כוכב שלי עם דובי קטן שמחובר אליה ועוד עשרות דברים אחרים. אני גרועה בזה. אני לא יודעת להבדיל בין מה שצריך למה שרוצים. ארזתי לחודש.
ירדתי אחרי מקלחת זריזה, מחזיקה בשני מזוודות ותיק על הגב, בו היה לי כל מה שאני אצטרך לטיסה- ספר ומוזיקה.

התייצבתי מול אמא שלי נרגשת.
'אני לא מאמינה שאני יוצאת מהחור הזה! אני טסה'.
אמא שלי תפסה בידיי וחייכה אליי חיוך עצוב, "אמא אני חוזרת עוד 10 יום. אני מבטיחה להיזהר ואני לא אעשה לך בעיות לפני תחילת הלימודים. מבטיחה!" הצהרתי בהתרגשות. אמא שלי צחקה צחוק קצר ואני פשוט בהיתי בה מבולבלת. "אני לא סתם אומרת, אני רצינית אמא!". היא התרצנה ומימלה, "הלוואי".
'אוף למה היא לא סומכת עליי שאני לא אעשה בעיות?! מתסכל!'.

פתחתי את הדלת הראשית של הבית מניחה במפתן הדלת את המזוודות. מחכה למונית שתיקח אותי לשדה התעופה.
"רוני", אמא שלי קראה לי בקול מאופק. הסתובבתי אליה, "אמא מה קרה שאת מתנהגת ככה היום? את לא מתחרטת נכון. י אם כן אז כבר מאוחר מידי. בלי חרטות! וחוץ מזה כבר קנית כרטיס ו- ".
היא פשוט נגשה אליי ועטפה אותי בחיבוק.  עמדנו מחובקות במשך דקה. התחלתי קצת לחשוש מכל ההתנהגות של אמא שלי בגלל שאני טסה.
"מה קורה?" שאלתי את אימי בנימה רצינית אחרי שהתנתקנו, "את מתנהגת כאילו את לא תראי אותי יותר, את כאילו נפרדת ממני-". אמא שלי התחילה לבכות. עמדתי מולה כשיידי לצידי גופי מבלי יכולת לזוז. 
'מה קורה פה לעזאזל?'

"אמא? את בס-"
"בואי". היא קטעה אותי ומשכה את ידי מובילה אותי לקומה השנייה. היא הובילה אותי לחדר שלה וסגרה אחריה את הדלת. 'אמא?!'.
היא הלכה לחלונות וסגרה אותן עם מנעול, כאילו הסורגים לא מספיקים, כיסתה אותם בוילונות עבים והדליקה את מנורת שידה הקטנה שלצד מיטתה. החדר היה כמעט בחושך מוחלט. היא הרימה את המזרון של המיטה שלה זורקת את המצעים הצידה תוך כדיי, והוציאה משם קופסה קטנה ושטוחה. היא סימנה לי להתקרב בידה. הבטתי בה ובקופסה לסירוגין בחשש והתקרבתי אליה. היא התיישבה על המיטה וסימנה לי לשבת לידה. התיישבתי באיטיות לא מורידה ממנה ומהקופסה את מבטי.