Second Love- אהבה שניה

פרק 15

פרק ארוך מהרגיל💜

### היי אז ככה כתבתי כמה דברים לא הגיוניים בעליל (ככה זה כשמשכתבים בו ברגע..) אז הנה הפרק מתוקן:)###
***
נקודת מבט רוני:

דרק הביט בי פעם אחת לפני שיצא מהחנות. "סקיידר?", שאלתי מבולבלת.
לסתותיו ננעלו והוא הישיר מבט לעבר הדלת שממנה יצא דרק.
"סקיידר ספר לי בבקשה, מה קרה פה?" שאלתי-דרשתי ממנו.
"לא עניינך" ענה לי ויצא מהחנות גם כן.

'וואו על מי אתה עובד חבר?!'.

יצאתי אחריו מתקדמת לכיוון החורשה, לכיוון הבית.

'עוד משהו שאני אצטרך להתמודד איתו מאוחר יותר'.

"אמא חזרתי הביתה", לחשתי עם חיוך.

***
"רוני ביתי", וניגבה עוד דמעה

***

"רוני חכי רגע", סקיידר קרא אחרי.
התעלמתי והמשכתי עם צעדים בטוחים ונחושים לעבר הבית.

'עוד סוד, עוד שקר. איך אני בכלל עדיין אוהבת אותו? בטח נפלתי על הראש כשנולדתי. אין לי שום תירוץ אחר לאהבה שלי אליו. הוא שיקר לי מהרגע הראשון שראיתי אותו! אחלה דרך להתחיל מערכ יחסים מזורגגת!'

נשפתי בתיסכול את כל העצבים שלי.

'למה הכרתי אותו בכלל? הכל היה רגוע יותר וטוב יותר לפניו'.

ראיתי את העצים של החורשה קרובים.

'יופי אני מתקרבת לבית'.

הרוח הנעימה נשבה בעורפי עצמתי את עיניי והתמלאתי מחשבות.
הרגשתי שמצב הרוח שלי משתפר פלאים ככל שהעמקתי יותר בחורשה.
הייתי כל כך שקועה במחשבה על הבית כך שלא שמעתי את הצעדים המתקרבים אליי. יד תפסה את הזרוע שלי בכוח.

'בבקשה שזה לא מי שאני מפחדת שזה'.

הסתובבתי במהירות על מקומי משתחררת ממי שאחז בי.
"סקיידר! הקפצת לי את הלבלב!", התנשפתי מכעס והקלה, "אסור לך להתגנב ככה מאחורי אנשים! כבר פחדתי שזה קרלוס".

"מצטער", אמר מתרחק צעד אחד אחורה. "עקבתי אחריך בשקט, לא רציתי להביל אותך. פשוט כמעט נתקלת בעץ".
הסבתי את מבטי ממנו וראיתי גזע עץ רחוק מהאף שלי בעשר סנטימטר.

'אאוץ'

רק המחשבה גרמה לאף שלי לכאוב.
"רוני תקשיבי, אני לא רוצה לפגוע בך, אני מצטער", סקיידר אמר בקול שקט והחלטי. "למה אתה לא יכול להגיד לי איך אתם מכירים? מה כל כך סודי בזה? הוא החבר הכי טוב שלי סקיידר! אני מכירה אותו יותר טוב ממך! תרתי משמע!"

'מי הוא חושב שהוא בדיוק?'

"רוני-"
"אל תגיד לי רוני! אין לי כבר כוח-", סקיידר סתם לי את הפה מורה לי להיות בשקט בשפתיו. לא הבנתי למה כששמעתי רחש בשיחים.