Hades - מתורגם

2

האדס P.O.V (נקודת מבט)

אני טורק את הדלת ורץ עם ידי בשיער.

היא יותר מידי יפהפייה וטהורה מכדי להיות איתי אבל פשוט לא יכולתי לעצור את עצמי. אף אחת מהבנות מסביב לא הצליחה לתפוס את תשומת ליבי באופן שהיא הצליחה והיא הייתה חזקה יותר מהאחרות. החוזק שלה יצית אש בתוכי שרק היא תוכל לשלוט בו.

אני מנער את ראשי וצועד אל עבר חדר העבודה שלי.

"אדריאן!" אני קורא.

הוא מופיע במשרדי מתוך האוויר.

"תביא לי את כל המידע שאתה יכול להוציא על אנג׳ל." אני מצווה.

הוא מהנהן ונעלם.

הוא חוזר עם קובץ בידו במהירות.

"עוד משהו, הלורד?" הוא שואל.

הנדתי בראשי בביטול והוא נעלם.

אני פותח את הקובץ ומתחיל לקרוא בו.

שם: אנג׳ל אליס אנדרוז

גיל: 20

הורים: דמטריה (נפטרה) ואלאריק אנדרוז (נפטר)

מקצוע: לא ידוע

מערכות יחסים:
קיי ג׳ייקובס (חברה)
דיוויד ג׳פריז (חבר לשעבר)
דמיאן מק׳קרטי (מחזר)

אני ממשיך לקרוא עד שאני שומע קול רעם והבזק ברק שמסמן את נוכחותו של רק אדם אחד.

אני הולך אל הטרקלין שלי כדי לברך אותו.

"זאוס." אני אומר.

הוא מגחך. "אח קטן."

"מה מביא אותך לכאן?" אני שואל.

"אני יכול לעזוב את ארמוני רק כשמדובר במקרה רציני להיות נוכח בו. על פי הלילה בו כולם חוץ ממני ביקרו את בני התמותה אתה לקחת אחת שאין לה כתם בליבה היפהפה. אני כאן כדי לקחת אותה מידך." הוא מסביר.

אנג׳ל.

אני מתחיל להתנגד אבל הוא עוצר בעדי.

"עכשיו אח שלי, אתה יודע את החוקים. אתה לא יכול לשמור נשמה טהורה כאן בניגוד לרצונה."

"היא שונה. אני רוצה אותה." אני מתווכח.

"אם אתה מחפש נקבה כדי לארח לך חברה פרספונה שמחה לחזור לצידך."

"אני לא רוצה את פרספונה!" אני יורק.

זאוס מעיף מבט מאחורי ושם עומדת אנג׳ל.

אנג׳ל P.O.V

האדס מתווכח עם אדם שיש לו יופי מוכר.

זאוס.

אני מנסה לצותת אבל הוא תופס אותי איך שאני מנסה.

"בואי לכאן. זה בסדר." הוא אומר בעדינות.

אני הולכת בהיסוס לעברו מסתכלת בעיניו הדומות לאוקיינוס.

אני כמעט קרובה קרובה אליו כשהאדס מושך אותי לצידו.

"הו," זאוס מתגרה. "זו לא דרך להתמודד עם אישה במיוחד לא עדינה כמוה."

הוא קורץ לעברי.

"אתה חייב לתת לה ללכת, האדס. אם לא אתה תגרום למלחמה מיותרת שרק תפגע בכולם."

לפני שהאדס אומר משהו זאוס מוציא את הברק שלו ופוגע בהאדס לפני שהוא מצפה לזה ומושך אותי.

האדס רועד על הקרקע.

"אל דאגה. זה רק משתק אותו זמנית כדי שיהיה לי מספיק זמן כדי לקחת אותך מפה." זאוס מידע אותי.

"אתה יכול לקחת אותי הביתה, אל כדור הארץ?" אני שואלת.

"אני מפחד שלא. הפעם היחידה שאנחנו יכולים להגיע אל תחום בני התמותה היא רק בליל הרוחות."

"מתי זה?" אני שואלת.

"בעוד 3 שבועות." הוא עונה.

"איפה אני אשאר עד אז?"

"יש לי מספיק מקום בטירה שלי. האם תרצי בזה?" הוא מציע.

אני מתחילה לחשוב.

"בבקשה תמהרי, אני מאמין שהשיתוק מתחיל להתפוגג."

הגוף של האדס מתחיל לזוז.

"אוקי, בוא נלך!"

זאוס מחייך ובעדינות מלטף את ידי ועיניו הופכות ללבנות לגמרי לפני שאנחנו מתחילים להיעלם. לפני שאנחנו נעלמים לגמרי, אני שומעת את האדס.

"אנג׳ל, את חושבת שאת בטוחה עכשיו אבל את רק החמרת את המצב. אני אמצא אותך ואני לעולם לא אתן לך לעזוב." הוא לוחש.

ואז אנחנו נעלמים.

אנחנו מופיעים בתוך טירה יפהפייה בצבעי זהב ולבן עם הילה מתוחכמת.

"אני אראה לך את חדר השינה שלך ומחר אציג אותך בפני כולם, אוקי?" אומר זאוס.

אני מהנהנת ומפהקת.

הוא מראה לי חדר עדין ונעים.

"תודה רבה לך."

"זה כלום." אומר זאוס.

הוא מתחיל ללכת אבל חוזר.

"תקשיבי, האדס הוא איש הפכפך ומאוד לא יציב. אז אני אדאג להגנה נוספת בשבילך למקרה שהוא ינסה לקחת אותך מכאן." הוא מבטיח.

"אוקי."

הוא מחייך ועוזב.

אני מורידה ממני את השמלה הכבדה ומסתכלת אל תוך הארון. אני מוציאה חולצת טי גדולה וקופצת על המיטה הענקית, ומיד שוקעת אל תוך שינה עמוקה.