"באמת חשבת שאני אתן לך ללכת בכזו קלות?" הוא אומר ומהדק את אחיזתו בידי.
"בבקשה פשוט תתן לי ללכת. זאוס אמ-"
"לא אכפת לי מה זאוס אמר!" הוא קוטע אותי.
"אנחנו עוזבים." הוא קובע ומתחיל לגרור אותי משם.
התיקייה!
"חכה. אני שכחתי משהו."
הוא חושב לרגע לפני שהוא משחרר אותי ונותן לי לקחת את זה ולהחביא אותו מתחת לכתפי.
"בואי נלך."
ואז הוא מקיש באצבעותיו ואנחנו חוזרים הביתה.
הבית שלו אני מתכוונת.
"יש לך שתי דקות לעשות מה שתעשי לפני שתפגשי אותי במשרד שלי." ואז הוא הולך בסערה.
אני רצה את חדרי ומחביאה את התיקייה מתחת למיטה, ומושכת את הסדין כדי להסתיר אותו.
ואז אני שומעת נקישה רכה ונכנס אדם עם פנים לא מוכרות. הוא מהפנט עם שיערו הלבן ועיניו הכחולות כקרח.
"הלורד מחכה לנוכחותך." הוא אומר ומושיט את ידו.
אני לוקחת את ידו והוא מוביל את הדרך.
"מה השם שלך?" אני שואלת כדי למלא את הדממה.
הוא מתקשח אבל לא אומר דבר.
"אני אנג׳ל."
אפשר לשמוע את הצעדים הרכים של רגלינו עד שאנחנו מגיעים למשרד.
הוא עוזב את ידי ומסתובב כדי ללכת לפני שהוא עוצר ולא מביט אחורה.
"השם שלי הוא אדריאן."
ואז הוא נעלם.
אני עומדת שם המומה לרגע לפני שאני מרגיעה את עצמי ודופקת בדלת.
"כנסי פנימה ושבי."
אני נכנסת ומתיישבת בכיסא האדום.
"אז על מה אנחנו מדברים?" אני שואלת כשהוא לא אומר דבר.
"על השהות שלך כאן."
"הו יופי. כמה זמן אני אשאר כאן?"
"כל זמן שאחשוק בך." הוא משיב.
"וכמה זמן זה יהיה?"
"אני לא יכול לראות את העתיד אז מי יודע."
אני מתחילה להרגיש את הדמעות מציפות את עיניי ואני מנסה בקושי לבלוע את הגוש בגרוני.
"מה אני אעשה כאן? אני אהיה משרתת או עוזרת?"
הוא נדרך.
"אנחנו נדבר על זה אחר כך. יש לנו תוכניות היום."
הוא מתחמק מהשאלה.
"אז למה אתה רוצה אותי כאן אם לא לדבר על מה אני אעשה במקום הזה?"
הוא תופס את העורף שלו בידיו במתיחות.
YOU ARE READING
Hades - מתורגם
Fantasyהוא מביט בך כשאת ישנה, הוא יודע מתי את ערה. הוא יודע אם היית ילדה מאוד רעה, אז למען עולמך, תהיי טובה. ספר I **כל הזכויות שמורות לכותבת הסיפור killingmesoftly ** *מכיל מילים גסות. לא הרבה, אבל רק לאזהרה כללית.
