"הבהלת אותי!"
"מצטערת. פשוט רציתי לראות אותך." קיי אומרת.
הא מסתכלת מטה אל התיקייה.
"מה את קוראת?"
אני סוגרת אותה במהירות.
"כלום. מה קורה?" אני שואלת.
העיניים שלה נותרות על התיקייה לפני שהיא מביטה בי ועונה בהיסוס.
"אני תהיתי אם מצאת דרך בשבילנו כדי לברוח." היא לוחשת בעצבנות ומעיפה מבט לדלת.
׳תגידי לה שאת לא רוצה לעזוב.׳
האדס?!
׳תגידי לה עכשיו!'
"אמ לא עכשיו. אני די מתרגלת לגור כאן."
"את משוגעת?" היא מוחה.
"אני מתכוונת; אנחנו באחוזה הענקית הזאת עם משרתים ובקושי נראה את האדס. מה כל כך רע בזה?"
אין לך חופש! התת מודע שלי צועק עלי.
"את התאהבת בו נכון? אפילו אחרי מה שאמרתי בלילה ההוא." היא ממלמלת.
"לא, אני לא. אני לעולם לא הייתי בוגדת בך ככה. אבל הוא לא כל כך רע כמו שאת חושבת."
"אל תשקרי. כל אחד יכול לראות את הדרך בה שניכם מסתכלים אחד על השני. עיוור מי שלא רואה את זה. אני מקווה ששניכם שמחים."
העיניים שלה חוזרות אל התיקייה לפני שהיא יוצאת החוצה.
לא הרבה זמן אחרי שהיא עוזבת הדלת נפתחת ואני אפילו לא צריכה להרים את מבטי כדי לדעת מי נכנס.
"מה אתה רוצה?"
"באתי להתנצל על ההתנהגות הבלתי הולמת שלי מוקדם יותר. היה לי לילה קשה והוצאתי את זה עלייך." האדס מודה.
"אז זה אומר שאני יכולה לעזוב?" אני שואלת בתקווה.
הוא לא אומר דבר.
"אה."
"את יודעת שזה לא יכול לקרות אז תני לי לקחת אותך לאנשהו כדי לפצות על זה." הוא מציע.
סוף סוף אני מרימה את מבטי בסקרנות.
"לקחת אותי לאן?"
"לכל מקום שתרצי." הוא מבטיח.
"בסדר. תן לי להתלבש."
הוא מהנהן אך נשאר במקומו.
"תן לי להתלבש לבד בבקשה." אני חוזרת.
"א-או. אני אה..אני מתנצל. אני פשוט אצא מהר."
הוא מאדים ויוצא מהדלת בזריזות.
אני לוקחת שמלת שמש לבנה וז׳קט ג׳ינס עם זוג מגפיים חומים.
אני הולכת במסדרון כשאני לבושה אבל לא נראה כי האדס מבחין בי.
"אוקיי בחור גדול, יש לך את זה. אל תיצור קשר עין למשך יותר מדי זמן ותיהיה ג׳נטלמן. תמיד תזכור שהבחורה תמיד צודקת." אני שומעת את האדס מדבר אל עצמו.
"אתה מוכן בחור גדול?" אני מקניטה והוא קופץ ומסתובב במהירות.
"לא שמעת כלום. ועכשיו לאן את רוצה ללכת?" הוא שואל מנסה להתעלם מההיתקלות.
"אל הקרנבל בבקשה."
הוא לוקח את ידי בעדינות ומוביל אותי את המכונית.
אנחנו נוסעים בדממה מוחלטת ואני נושמת בהקלה כשאנחנו מגיעים אל הקרנבל עמוס האנשים.
"לאן הולכים קודם?" האדס שואל.
הוא בקושי מסיים את השאלה לפני שאני גוררת אותו אל הביתן הראשון.
על השלט כתוב הפל את הפינים.
פין אחד = צעצוע קוף
שני פנים = בובת דובי ממולא
שלושה פינים = בובת דובי ענק
"אני צריכה דולר."
האדס מושיט לי שטר ואני מביאה אותו למפעיל.
אחר כך נותנים לי 3 כדורי בייסבול.
אני זורקת אחד והוא פוגע בקיר ומקפץ אל הקהל.
"חרא! אני כל כך מצטערת." אני מתכווצת.
אני מנסה שוב והכדור פוגע במפעיל.
"בסדר תביאי לי את זה." האדס חוטף את הכדור מידיי וזורק אותו אל מרכז הפינים ומפיל את כולם.
המפעיל נותן לו את בובת הדובי הענקית והאדס נותן לי אותו.
"תודה לך. זה היה ממש מתוק מצידך." אני אומרת.
הוא מסמיק שוב.
"לא רציתי שתפגעי באנשים נוספים, נסיכה. לאן הלאה?"
אני מופתעת מכינוי החיבה.
"מה דעתך על הגלגל הענק?" הוא מציע לאחר רגע של שתיקה.
אני מהנהנת.
הפעם אני לוקחת את ידו והוא לפתע מתקשח לפני שהוא נרגע ומהדק את אחיזתו בידי.
אנחנו הולכים אל הגלגל הענק ומתיישבים בקרון הראשון.
כשאנחנו עולים באיטיות השמש שוקעת ויוצרת את השקיעה היפהפייה ביותר שראיתי.
אני מודהמת מהמראה ולא שמה לב שהאדס עוטף אותי בידו.
ואז, היד שלו נוגעת בסנטרי בעדינות ומסובב אותי אליו. עיניו האפורות והעדינות מביטות בי ואז שפתיו נוגעות בשלי ואני לא רואה דבר מלבד זיקוקים.
קיי P.O.V
אז הם סוף סוף הלכו.
אני רצה אל חדרה של אנג׳ל ומסתכלת על התיקייה שעל המיטה שלה.
העינים שלי סורקות את הדפים עד שאני מוצאת את מה שחיפשתי.
"זאוס, אני צריכה אותך." אני קוראת.
הוא מופיע באופן מיידי משום מה מעוצבן.
"מה את רוצה?" הוא מתפרץ.
אני מספרת לו על התוכנית שלי והוא מתחיל לגחך.
"ומה יוצא לי מהעניין הזה?" הוא שואל.
"אתה תקבל את אנג׳ל כפי שתמיד רצית." אני עונה.
"אז אני בפנים. אני אעזור לך להרוג את האדס."
YOU ARE READING
Hades - מתורגם
Fantasyהוא מביט בך כשאת ישנה, הוא יודע מתי את ערה. הוא יודע אם היית ילדה מאוד רעה, אז למען עולמך, תהיי טובה. ספר I **כל הזכויות שמורות לכותבת הסיפור killingmesoftly ** *מכיל מילים גסות. לא הרבה, אבל רק לאזהרה כללית.
