קיי P.O.V
"אז מה השגת?" אני שואלת את זאוס הלהוט.
"חיטטתי בתיקיות שברשותי ואת מודעת למאבק של אתנה ופוסידון, נכון?"
"כן. מה זה קשור לכל מה שקורה?"
"ובכן אני מתערב שלא ידעת שבכעסה יצרה אתנה פגיון שביכולתו להרוג כל אל." זאוס מחייך.
"כמו האקדח ההוא מעל טבעי?" אני מגיבה.
"אני מניח. יש לי את הפגיון, אנחנו רק צריכים תוכנית."
"הו, אני רוצה לעשות את זה ביום ההולדת של אנג׳ל!" אני קוראת.
"זה מרושע. מתי היום הולדת?" זאוס שואל.
"שבוע מעכשיו. זה לא מרושע אני פשוט מתנקמת."
"תקשיבי אני כולי בעד להרוג את האדס אבל אנג׳ל מעולם לא עשתה לך כל רע." זאוס מפציר.
"לא שאלתי אותך. אל תתנהג כתמים כשאתה זה שמנסה להרוג את המשפחה שלך בשביל עוד זיון." אני מתווכחת.
"תפסת אותי. אני הולך למצוא את הפגיון. נתראה בעוד שבוע."
אנג׳ל P.O.V
"מה ההפתעה?"
"תעצמי את העיניים."
הוא מוביל אותי קדימה ואני הולכת בזהירות אחריו.
ואז אנחנו עוצרים.
"תפקחי את העיניים."
אני מצייתת ופוגשת במראה שנראה כמו גן עדן. זה שמיים מלאים בכוכבים. כל כך הרבה שזה נראה בלתי אפשרי.
"מ-מה זה? איך?"
"מוקדם יותר אחרי הדייט שלנו הצלחתי לאסוף את כל הכוכבים יחד לכאן במיוחד בשבילך כדי להתבונן בהם. למרות שאני חושב שנכשלתי." הוא מודה.
"למה אתה מתכוון?"
"נכשלתי בלאסוף את הכוכב הבהיר ביותר שעומד לצידי הערב." הוא אומר.
"ה-הו. זה היה חלק." אני מצחקקת.
"אני מקווה שכן. עבדתי על זה במשך שבוע."
הצחקוק שלי הופך לצחוק רם ואחרי כמה שניות הוא צוחק יחד איתי.
"יש לי שאלה." הוא לוחש.
"תשאל." אני עונה.
"מה היית רוצה ליום ההולדת שלך?" הוא שואל.
"ואוו, אני אפילו לא יודעת. אני חושבת שסימבה הוא כל מה ש- שיט! איפה הוא?!" אני צועקת.
שחכתי לגבי הבחור הקטן.
"אל תדאגי. עוזרת עברה ליד ושמעה אותו בוכה אז דואגים לו במקום אחר."
"אני ממש לא טובה עם חיות מחמד. אני נורא שחכנית." אני ממלמלת.
"האדס, בן כמה אתה?"
אני משנה את נושא השיחה.
"מאוד זקן."
"ספר לי על עצמך."
"למה את מתכוונת?" הוא שואל.
"לא אכפת לי מהאל של העולם התחתון או מהמלך האכזרי. אני רוצה להכיר אותך, האיש שאני מתחילה להתאהב בו."
הוא שקט לכמה דקות.
"אוקיי, אני מקווה שלא תצחקי על זה אבל אני ממש נהנה מלהכין מטוסי נייר ולהטיס אותם. לפני שהבאתי אותך לכאן, הצוות אסף אותם מהרצפה בכל יום. והמאכל האהוב עלי הוא דובוני גומי. גיליתי אותם בשנה שעברה וחתיכות גן העדן הקטנות האלה הן כל מה שאני אוכל."
"ספר לי עוד." אני מצחקקת.
"כשהיינו ילדים, זאוס, ארס ואני תמיד היינו משחקים עם הכוכבים והפלנטות כדי לכתוב הודעות בשביל להפחיד את בני האנוש וזה גרם לדם של אבי לרתוח. היינו ממש קרובים לפני שהוא הפנה אותנו אחד נגד השני. עכשיו, ספרי לי על עצמך."
"אנחנו יכולים לדבר על זה בערב אחר. אני עייפה." אני מפהקת.
"תישני איתי הערב." האדס מבקש.
לפני שאני אפילו יכולה לענות הוא מרים אותי כמו נוצה ונושא אותי משם.
~~~~~~~~~~
נתראה ביום רביעי 😜
YOU ARE READING
Hades - מתורגם
Fantasyהוא מביט בך כשאת ישנה, הוא יודע מתי את ערה. הוא יודע אם היית ילדה מאוד רעה, אז למען עולמך, תהיי טובה. ספר I **כל הזכויות שמורות לכותבת הסיפור killingmesoftly ** *מכיל מילים גסות. לא הרבה, אבל רק לאזהרה כללית.
