"אני מצטערת אבל אני לא מבינה. היא הייתה כבולה והושגחה על ידי אלים. איך היא יכלה לברוח?!"
"בפעם החמישית, אני לא יודעת. אני רק ביצעתי את הבדיקה הרגילה שלי והיא נעלמה." ארטמיס עונה.
"היא לא יכלה להימלט ללא עזרה. אבל מי יכל לעזור לה?" האדס תוהה.
"אני יודע." קול מפריע.
אנחנו מסתובבים ואדריאן עומד במסדרון.
"מה אתה יודע?" האדס שואל.
"זאוס עזר לה לברוח."
"ואתה לא חשבת לעצור אותם?" ארטמיס מזעיפה פנים.
"אני נגדו והכלבה המטורפת? הו לא, אני מסודר." הוא צוחק.
"למה שהוא יעזור לה?" אני שואלת.
"הוא היה בתכנית במשך כל הזמן הזה. איך לדעתכם היא השיגה את הפגיון? פלוס, הם לא לבד."
"מי עוד איתם?"
"פרספונה." אדריאן ממלמל.
"איך אתה יודע את כל זה? לפי כל מה שאמרת גם אתה יכול להיות איתם." ארטמיס שואלת.
"כשאני משועמם, אני מצותת. זה פשוט מה שאני עושה. לא הייתם מאמינים לחצי מהדברים שאני שומע כאן." אדריאן מחייך חיוך קטן ותחמני.
"מה הם יכולים לתכנן?" אני שואלת בקול.
"מי יודע? אבל אני מתערבת שזה לא טוב." ארטמיס עונה.
ואז אנחנו שומעים קול רעם.
"אנג׳ל, תישארי כאן!" האדס אומר בעוד הוא, ארטמיס ואדריאן רצים לעבר אולם הכניסה.
ובגלל שאני עקשנית מידי, אני עוקבת אחריהם ללא ידיעתם.
על יד הדלת עומדים פרספונה, קיי, וזאוס.
"מה אתה עושה כאן, אחי?" האדס שואל.
"אני רק מנסה לסיים את מה שבת התמותה המטומטמת התחילה."
האדס עומד בעמידת לחימה.
"הו, אל תדאג. זהו לא הזמן והמקום למה שיבוא." זאוס מצחקק.
"ומה עתיד לבוא?" ארטמיס שואלת.
"מלחמה."
"למה? אנחנו משפחה, אידיוט. אין על מה להילחם." ארטמיס אומרת.
"בהחלט יש. הוא לקח משהו שלא שייך לו." זאוס עונה.
"אני גם לא שייכת לך. ואני לעולם לא אהיה." אני עוקצת.
הוא צוחק.
"לא אמרת את זה כשקראת לי נואשות ורצת ישר אל תוך זרועותיו הפתוחות מאמינה שזה הייתי אני, נכון?" הוא משוויץ.
אני מנחשת שהם לעולם לא יעזבו את זה.
"מה לגבי שתיכן? או שאתן סתם עוקבות עיוורות?" ארטמיס שואלת את הבנות.
"האדס הרג את התינוק שלי." פרספונה נוהמת.
"תינוק שלא היה שלי וכמעט נכפה עליי."
"האדס בחר את הכלבה הזאת על פניי." קיי אומרת.
"רגע, אז את סתם מעוצבנת רק בגלל שדחו אותך?" אדריאן קורא.
"כלבה, בבקשה שבי ותשאירי את הלחימה לילדים הגדולים בגלל שאו שאת לגמרי לא בוגרת או שאת מסובבת בראש." אדריאן אומר.
"הו, תסתום את הפה. אתה אמור להילחם איתנו! הוא הרג את התינוק שלך." קיי יורה בחזרה.
פרספונה נדרכת.
"מה הבעיה, פרי? החברה החדשה שלך לא יודעת את סודך הקטן?" אדריאן מתגרה.
"שלא תעז." היא מצהירה.
"לא, אני חושב שאם את רוצה לשחק את האדם הרע עם החברים הקטנים שלך כולם צריכים לדעת." הוא אומר.
"לדעת מה?" כולנו שואלים.
"פרי הקטנה שלנו הייתה ידועה בטיולים שלה כאן למטה. זה לא היה התינוק שלי. אני בספק שהיא בכלל יודעת מי היה האבא." אדריאן אומר ומשאיר את כולנו בהלם.
"ממזר שכמותך!" פרי צועקת.
"את מתכוונת לבנך שלא נולד?" הוא משיב ואני כמעט מאבדת את זה.
"בסדר גמור, לא באנו לכאן בשביל השטויות הללו. רק תהיה מוכן לקרב ולי לוקח את מה ששלי בזכות." זאוס אומר וקורץ לעברי.
ואז הם נעלמים.
"אז מה אנחנו עומדים לעשות? אלה שתי כלבות ודביל ואני לא חושבת שאתם מכים בנות." ארטמיס אומרת.
"ובכן, אני יכול לקחת את זאוס." האדס אומר.
"אני אביא חטיפים." אדריאן מצחקק.
"אני אקח את פרי." ארטמיס מתנדבת בשקיקה.
"ואני את קיי." אני אומרת.
"לא את לא. את לא נלחמת." האדס עוצר אותי.
"כן אני כן. אם לא אני, היא בכלל לא הייתה כאן."
"אז? את אפילו לא יכולה להילחם, בלי להעליב, את תיפצעי ואני לא מסתכן בזה." האדס משיב.
"אני מכירה מישהו שיכול לאמן אותה." ארטמיס לפתע אומרת.
"מי?" אני שואלת בסקרנות.
"אתנה."
YOU ARE READING
Hades - מתורגם
Fantasyהוא מביט בך כשאת ישנה, הוא יודע מתי את ערה. הוא יודע אם היית ילדה מאוד רעה, אז למען עולמך, תהיי טובה. ספר I **כל הזכויות שמורות לכותבת הסיפור killingmesoftly ** *מכיל מילים גסות. לא הרבה, אבל רק לאזהרה כללית.
