דמיין לעצמך שכל מה שהיית עושה היה נכתב,שכל שניה וכל מעשה בחייך היה נכתב בספר גדול.
הספר היה מחולק לשני חלקים,לדברים שעשית לעצמך ולדברים שהענקת מעצמך. הדברים שעשית לעצמך יכתבו,ירשמו,יזכרו,אבל הם יהיו רק בשבילך,רק אתה,לבדך,תוכל לראות אותם,אף אחד לא יידע על קיומם,אף אחד לא יידע שאי פעם עשית אותם.
הדברים שהענקת מעצמך יכתבו,ירשמו,יזכרו,כולם יהיו מודעים אליהם,לא רק אתה תוכל לקרוא את החלק הזה,גם הם,הם גם יוכלו לקרוא ולהיזכר.יש סיכוי שחלק מהדברים שיהיו כתובים שם אתה בעצמך לא תזכור.
דמיין לעצמך את הסוף,אחרי שסיימת את חייך,אתה תפתח את הספר ותיזכר בהם,תיזכר בכל המעשים,גם הטובים וגם הרעים,גם הקטנים וגם הגדולים ביותר,אתה תקרא את הכל. אבל יש לי שאלה אלייך,איזה חלק יהיה יותר גדול?
YOU ARE READING
גם רגשות צריכים לדבר-
De Todoאני כותבת להנאתי,מקווה שגם אתם תהנו. זה לא סיפור בהמשכים,זה קטעים.