הדלת נפתחה בטריקה, אנשים התחילו להעיר על הרעש, גם חברי לביתן.
לא היה לי איכפת כל מה שעשיתי היה לשבת על המיטה מכוסה בשמיכה על רגלי המקופלות בעודי נושמת נשימות כבדות.
"פנו דרך" צעק כירון מדריך המחנה הוא נכנס בכיסא הגלגלים שלו וקרא לי לבית הגדול, יופי לך אנני את צועקת כל כך חזק שחצי סוס מתבגר צריך לטפל בך.
"על מה חלמת"? שאל הסוס, מסתבר שהוא היה מומחה בצרחות של חצויים כי הוא ידע מיד שחלמתי חלום בהלות,
סיפרת י לו את החלום במהירות, השורה שהטרידה אותו הייתה מילותיה של השלד "העתיד יגיע אל העבר ואת תשלמי את המכיר המוכר, רק רואה הכל ישבור את הקללה ולא לנצח תיהי בה שקועה".
למרות שהוא ניסה להתעלם בהפגנתיות ממיני נבואה הוא לא יכל, "מחר תפני אל האורקל של המחנה, רייצל אליזבת דר, היא תעזור לך".
**********************************
לא יכולתי לחזור להירדם אז העברתי את הזמן בביתן דמטר בעודי מברישה את הרעמה הג'ינג'ית שלי, ועכשיו זה החלק שבו אתם צריכים להבין שוב אולי נראה לכם נורמלי שכל חצוי מדבר עם האורקול אז שתדעו, לא זה לא נורמלי בכלל זה קריפי בטירוף, זה כמו לדבר לאישה חייה עם גופה בתוכה ואיך אני יודעת, טוב אני לא.
*************************************
התיישבתי בשולחן האוכל הארוך ליד קמיל שניסתה לפלח מימני מידע על הסיוט שחוויתי ללא הצלחה ניכרת, אני הכנסתי חבילה של דגני בוקר לקערה, ארוחת בוקר ממוצעת לבני דמטר.
ניגשתי למדורה כשבידי שאריות של קורנפלקס "אמא, בבקשה תעזרי לי הכל פה מסובך כל כך" מילמלתי אל האש והתרחקתי משם, בהמשך היום ניגשתי לאימון חץ וקשת (אתם לא רוצים לדעת איך היה) ואז אטאל ניסתה ללמד אותי כמה מילים בסיסיות בלטינית (למה אני צריכה את זה? תלמדו יוונית רומאים) ולבסוף ניגשתי לקרב מול קמיל, אני שלפתי את הפגיון שלי והיא סכין פשוטה, לתת לי להתחרות נגד קמיל זה לא הדבר החכם ביותר בעולם בהתחשב בעובדה שקמיל היא נצר של דמטר צעירה בת 11, אז כמובן שניצחתי ואז ניגשתי לאכול צהריים, העמסתי לצלחת חתיכת עוף ואורז כשניגשתי אל האש ביקשתי בידיוק אותה בקשה כמו בבוקר, כנראה שהיא לא נענתה רק קולות חזקים קטעו את היום הסופר נורמלי שלי.
"הציפורן שלי תיש מחורבן" חבורה של חצויים רצו אל הכניסה למחנה ואני בינהם, טום עמד שם סוחב על גבו שק תפוחי אדמה, לא רגע זו הייתה נערה עם שיער בצבע ורוד צעקני שמלה ונעלי עקב שככל הנראה הגביהו אותה ב30 סנטימטרים.
"אתה חייב לקחת אותי" אמרה הנערה משתמשת בכל הריכוז שלה קולה היה כל כך נעים שכמעט רצתי לשם בעצמי על מנת לסחוב אותה "אם לא תיקח אותי אתה תמות, אתה חייב לקחת אותי לשם כי אני המלכה שלך ואתה חייב לעשות בשבילי הכל" קולה של הנערה ליטף באוזניי איך שטום נכנס בשער כולם פינו לו מקום ואיש לא העז להגיד מילה, גם לא אני כי היא צודקת, היא המלכה שלנו ואנחנו צריכים לעשות בשבילה הכל, מלכה. הנערה דחפה את טום על הריצפה וידו נפצעה רציתי לצעוק עליה, להגיד לה תעצרי אבל נזכרתי שהיא המלכה שלי, היא דחפה את גופו של טום והפעם פצעה את רגלו, הפעם לא יכולתי להחזיק את דברי בבטן "די, את פוגעת פו" צעקתי על הנערה, כולם הביטו על מבולבלים אני די בטוחה שאם הנערה לא הייתה דמברת מישהו מהם היה שולף חרב ומנסה לקצוץ אותי לחתיכות, "אין לכם מה לכעוס נתיני" היא אמרה בקול מלאכי "אני היא איו, בת אפרודיטה, האלים החליטו שהחצויים צריכים מלכה ואני יהיה המתאימה ביותר לתפקיד" כמעט השתכנתי מדבריה רק שאז היא דחפה את טום הצידה והתיישבה על רגלו "את לא קונה אותי, תפסיקי לפצוע אותו" צעקתי עליה היא ציחקקה צחוק מלאכי "את לא רואה"? היא שאלה, פתאום שכחתי כל מה שקרה לפני שניה, מה שזכרתי הוא שטום העיף את את הנערה ופצע את רגלה, הנערה בכתה אך טום לא הפסיק "עצור טום אתה מנסה להרוג אותה"? צעקתי על הסאטיר המבוהל שרק המשיך להכות את איו " עזרי לי, לפני שאפצע" ביקשה ממני איו, ואני כמו מטומטמת ביצעתי את הוראותיה, כישפתי צמח שיכרך סביב גופו של טום, "תודה לך" היא חייכה "אני מפחדת שהתיש יפגע בי" אמרה מפוחדת, בן ארס קפץ מרחוק "אני יטפל בו" הוא הכה את ראשו של הסאטיר בנדן חרבו והוא התעלף במהירות,
"ועכשיו, המשרתים שלי" היא חייכה.
******************
665 מילים!
גאה בעצמי😃
עוד מעט ממשיכה
YOU ARE READING
אנני גרין (פאנפיק על פרסי ג'קסון)
Fanfictionאנני גרין היא חצויה בת דמטר רגילה שאיש לא מצפה ממנה לכלום וחושב שהיא לא יכולה לעשות דבר יום אחד כשמגלה אנני את עברה הכבד ואת הסודות הנסתרים מהעבר עולמה מתהפך עליה במהרה. קרדיט על הכריכה לLagoona7Blue