אנני גרין (פאנפיק על פרסי ג'קסון)

אחד נעלם ללא הודעה

טוב אז כמובן שהכל יכול להשתבש,

נכנסנו ללאס וואגס מאושרים (ועייפים בטירוף) ונראה שלכולנו עברה אותה מחשבה בראש, אומנם האוהלים של הציידות היו הרבה יותר טובים מאוהלים רגילים אבל נראה שכולנו התגעגנו למיטה חמה אז התפשרנו והחלטנו שנוכל לקנות חדר באכסנייה זולה, טוב מסתבר שהם לא הגזימו בתיאור כל החדר היה מלא קורי עכביש (שאין מה לציין כמה הם הלחיצו את אטאל) היו בו מיטת קומותיים אחת ומיטה זוגית, אני לא הייתי מתנדבת לישון למטה מרוב פחד שמי שלמעלה יקרוס עלי באמצע הלילה, החדר רק אישר את חששותי, המיטה הזוגית הייתה מלאה בסדינים קרועים והכרית הקרועה פיזרה על כל המיטה צמר גפן ומילוי כריות. הצמחים במרפסת חצי נבלו ואני הרגשתי צורך עז לטפח אותם עם מעט מקסמי המדהימים (לא שיילין אני לא משוויצה) רק שיכול להיות שזה גרם לכמה מריחואנות לצמוח בחצר (אופס, מה אתם מסתכלים עלי ככה אני עדיין לא שולטת בכוחותי במאה אחוז) המקלחת הייתה מלאה עובש וגועל וחדר האוכל היה חצי רק, ואז הגיעה שעת השינה:

"אני אומרת ששיילין תישן למטה" אמרה אטאל

"למה כדאי שתקרסי עלי באמצע הלילה"? שאלה שיילין

"בעיקר" גיחחה אטאל

"רק רגע" אמר לוק "מי החליט שאני ואנני חולקים מיטה"? שאל

"זה לא ברור"? שאלה אטאל

"אתם זוג" אמרה שיילין

"יאפ, אתם אמורים לישון ביחד" אישרה אטאל

"אנחנו זוג חברים לא נשואים בני 20" הזכרתי להן אך לא נראה שזה מפריע להם בכלל,

"היא צודקת" אישר לוק

"אז מה" אמרה אטאל

"אז ששילין ולוק ישנו יחד הם אחים" אמרתי

"יופי עכשיו את דופקת אותי" אמר לוק ועשה לי פרצוץ (הוא ממש דמה למלפפון חמוץ באותו רגע)

"כן לוק, כי היא יודעת שאתה תידפק בכל מקרה" אמרה אטאל וצחקקה

"מה איתי"? אמרה שיילין, באותו רגע הנחתי ששניהם ירשו את פרצופם החמוץ מהרמס.

"תתעודדו זה יותר טוב מלישון על המיטות קומותיים המתפרקות" גיחחתי

"אז אל תישני בהן" אמרה שיילין ונעצה מבט רצחני בלוק, לוק בתגובה עשה פרצוף של 'תעשה מה שאני אומרת'.

לבסוף הוחלט שאני ואטאל נחלוק מיטה ולוק ישן במיטה למטה ושיילין הרזה מבין שנייהם תישן למעלה, עד שהצלחתי להירדם תודה לכם אלי אולימפוס על החלום הכי מפחיד שחלמתי אי פעם בחיי (וזה אומר המון)

זו הייתה שוב הbff שלי מהחלומות השדה המתולתלת, היא חייכה עלי ועפה לאוויר, היא נעלמה והופיעה במקומה אישה מבוגרת ומצוקממקת יותר, היא הזכירה לי מעט את החברה של קייט הציידת סבתא רק בגרסה מלחיצה הרבה יותר, היא החזיקה בידיה מאזניים, על אחד מהם הייתה חרב הטלה שהזכירה לי את שיילין ועל החלק השני תמונה שלי ושל לוק, האישה חייכה.

"זו לא אהבת אמת יקירה, בקרוב הוא ישנא אותך" היא אמרה,

"על מי את מדברת"? שאלתי מעמידה פנים שאיני יודעת, מקווה שהאישה מתכוונת לאיש אחר.

"את יודעת בדיוק" היא הצביעה על התמונה שלי ושל לוק, "גם הקרובה ביותר תבגוד בך וכולם ישנאו אותך"

האישה חייכה, "את משקרת" צעקתי עלייה, 

"אני הפטרונית שלך אני לא יכולה לשקר לך יקירה" היא חייכה חיוך מעווט, הכל פתאום נראה ברור, הפנים, הכוחות החזקים שלי, האלים הקדומים שצריך להרדים, זו גאיה היא הפטרונית שלי!

"כל הכבוד יקירה אחרי שגילית מי אני קבלי מתנה, בחרי אחד" אמרה והצביעה על המאזניים, הייתי חסרת אונים ועצות, התפללתי להתעורר תוך שניות יותר מכל דבר, קיוותי שהיא סתם עבדה עלי או שהיא לא באמת מתכוונת לזה קיוותי שאני לא קשורה לגאיה באופן קריפי יותר מזה, ללא שום בררה הצבעתי על אחד מהחפצים והתעוררתי, נראה כאילו היה כבר אמצע הלילה אולי ארבע לפנות בוקר בערך נשמתי באטיות, קיוותי שהחושך סתם מתעה אותי אבל הוא לא, שיילין הייתה חסרה, אטאל ישנה מכורבלת לידי ולוק ישן במיטה מתחתי, רק שיילין לא הייתה שם אז אני עשיתי את הדבר הפזיז ביותר שיכולתי לעשות, פרצתי בבכי.