התקדמנו אחרי קייט, שמסתבר שמדברת הרבה, היה לה מה להגיד על כל דבר בעיקר על עצם העובדה שלוק הוא בן, "הייתן מסתדרות הרבה יותר טוב בלעדיו" היא אמרה בפעם החמישים בשלושת הדקות האחרונות.
היא הובילה אותנו אל המחנה של הציידות, שיילין נראתה משועממת כתמיד היא זרקה כל מיני הערות על דבריה של קייט אך היא נראתה מרוכזת בעצמה ובחלום שגרם לה להרביץ לי מתוך שינה. לוק נראה נבוך כמו שלא היה אי פעם ואני רכבתי על אריון הוא העדיף באופן מפתיע ללכת בקצב של כולם, שנראה שהקיקלופ הזה פגע בו קשה.
אחרי הליכה של כעשרים דקות הגענו למחנה של הצידות, הוא היה עצום בגודלו והיה כולו מלא בנשים ואוהלים, הייתי בטוחה שאני יצליח לזהות את ארטמיס ושתיראה שונה מכל שאר הציידות.
"תודה קייט" ניגשה עליה נערה שנראתה בגיל 13 לכל היותר היה לה שיער אדמוני וקשת ואשפת חצים נחו על גבה, תמיד חשבתי לעצמי כמה מסורבל ומעצבן זה יכול להיות ללכת עם חץ וקשת על הגב כל היום, לעומדת פגיון או חרב שפשוט נכנסות לנדן אך הבנות האלו נראו מאומנות ממש.
"אין בעיה הגבירה" ענתה לה קייט, רק רגע חשבתי לעצמי, זו הגבירה, כלומר זו ארטמיס? ארטמיס המפורסמת היא נערה בת 13?
"כולם חושבים ככה בהתחלה" אמרה לי "מה"? שאלתי "את יודעת" היא אמרה "שאני האלה המפורסמת ארטמיס, את אחות של אנבת' צ'ייס נכון"? אטאל הנהנה ונראתה מאושרת משאלתה של האלה האלה נראתה כאילו היא מרוצה מאטאל גם "מסרי לה ולפרסי את ברכותי" אמרה אטאל הנהנה והשתיים נגשו עמוק יותר אל תוך המחנה בזמן שציידת באה אלי ולקחה את אריון "אני יחזיר לך אותו בריא" היא חייכה והלכה, אני ולוק נשארנו לבד "רק אני חושב שהן לא מוצאות חן בעייני ואני בענייהם"? שאל לאחר שהבחורה השלושים בערך נעצה בו מבט רצחני "נתחשב בעובדה שאתה הבן היחיד, כן" לוק חייך עלייה וחייכתי אליו בחזרה,
מסע החיפושים תמיד התחלק לשני קבוצות אני ושיילין ואטאל ולוק, מהסיבה הפשוטה שהשילוב של אטאל ושיילין יחד הוא אסון אחד גדול, אני לא יכולה להגיד שלעולם לא התבאסתי ממנו לוק נראה נחמד ממש (שקט שיילין) ואטאל היא הרי החברה הכי טובה שלי.
"רק אני שם לב שמשהו לא בסדר אם שיילין"? שאל
"לא, היא שרטה אותי מסיוט ובקושי מדברת איתי מאז מחנה יופיטר" הודתי
"היא שקטה אפילו יחסית לשיילין" אמר "וקריפית, והיא אחותי" הוא הודה בבלתי יאמן, קייט קראה לי מרחוק על מנת לקחת את אריון אז אני עזבתי את לוק בעוד הוא שלף מהכיס הפנימי בג'קט שלו את הספר 'איך להכין המבורגרים צמחוניים בעשר דקות מאת ליאו ואדלס' ניחשתי שהוא קיבל אותו מפרנק, נפרדתי ממנו והלכתי משם.
"הוא יהיה בסדר למרות שהוא קצת אגרסיבי" אמרה ציידת אחת ששמה לין כמאשימה את אריון, הוצאתי מהילקוט שלי גוש אחד של זהב מתוך 15 שהביאה לי הייזל ונתתי לסוס לכרסם אותו ברעבתנות.
רציתי לקרוא לשיילין שנקראה לשיחה על ידי ארטמיס אז קייט ומישהי שהיא קראה לה סבתא ליוו אותי אל האוהל שלה, בזמן הזה הן זרקו אחת לשנייה כינוים מוזרים וקייט נשקה את סבתא על הלחי (מסתבר שהן זוג וזה מותר בגלל שזו לא אהבה של גבר ואישה אלא של אישה ואישה), "אסור לנו להפריע לה, אבל את יכולה להיכנס" לרגע התפללתי לאלים שזו תיהיה דלת שאוכל לדפוק עליה, מטומטם אם מתייחסים לעובדה שארטמיס היא אלה בעצמה.
"סליחה ארטמיס" קראתי, כל מה שהצלחתי לשמוע היה את שיילין אומרת לארטמיס "תודה על ההצעה אבל לא תודה" שיילין סתמה את פיה והתקדמה לכיווני "חכי רגע שיילין" אמרה האלה, שיילין נעצרה.
"אני צריכה למסור לכם משהו" אמרה "גיזת הזהב נעלמה מהמחנה, אתם צריכים למצוא אותה" אמרה, אה יופי כירון המסנג'ר, גם עגלת זהב לרומאים וגם גיזת זהב למחנה, ממש תודה, "את יכולה להישאר פה"? שאלה האלה, שיילין יצאה ואני נשארתי איתה באוהל, היא חילקה לי כמות נכבדת של דרכמות. "אני צריכה להעביר לך משהו" היא שלפה פתק ממקום לא ידוע על הפתק היה כתוב
'העתיד יגיע על העבר ואת תשלמי את המכיר המוכר,
רק רואה הכל ישבור את הקללה ולא לנצח תהיי בה שקועה,
נתראה שתשברי את הקללה מסממת הסוסים.
יוני'
לא שוב! חשבתי לעצמי, לא שוב השדה מהסיוטים, פעם כלבה והיום מסממת הסוסים מה מחר? גברת מריחואנה? יצאתי החוצה. "מה קרה"? שאל לוק "סתם חדשות רעות" אמרתי לו "בא לך להגיד לי"? שאל בעניין "לא ממש" הודתי, היינו לבד, ביער רק הירח זרח מעלינו, נראה אפילו כאילו אטאל ושיילין נעלמו במיוחד בשבילנו.
התקרבנו שנינו יחד אחד לשנייה, התנשקנו כנראה את הנשיקה הכי קיצית בעולם שהייתה מדורגת בעשרייה הראשונה של בנות אפרודיטה, זו הייתה הנשיקה השנייה שלי בחיים (הלו, אני רק בת 14) אך הטובה ביותר שהייתה לי, ידעתי שהרגשות של שנינו משותפים לא כמוני וכמו דון, לעזאזל דון! חשבתי, לא משנה אני ידאג לזה אחר כך חשבתי נגד מוחי, טוב רק תהני מהרגע איזה חתיך הוא, הוא מנשק מעולה זה בערך מה שעבר לי בראש באותו רגע, קולו של אריון המתנשף קטע אותנו על גבו הונח אוכף וחוברה עייליו כרכרה מאחורה, עליה ישבו אטאל ושיילין המרוצות, לראשונה למסע ראיתי את שיילין מתפוצצת מרוב צחוק ולראשונה לחיי ראיתי את אטאל ושיילין מרוצות וחולקות כיף.
"אתם ממש הOTP שלי" אמרה אטאל "ממש אחרי אלאדין ויסמין" אמרה, שיילין צחקקה מבדיחתה ונראה שלוק למד על אטאל משהו, היא חולת דיסני.
YOU ARE READING
אנני גרין (פאנפיק על פרסי ג'קסון)
Fanfictionאנני גרין היא חצויה בת דמטר רגילה שאיש לא מצפה ממנה לכלום וחושב שהיא לא יכולה לעשות דבר יום אחד כשמגלה אנני את עברה הכבד ואת הסודות הנסתרים מהעבר עולמה מתהפך עליה במהרה. קרדיט על הכריכה לLagoona7Blue
