אנני גרין (פאנפיק על פרסי ג'קסון)

אנחנו פוגשים את קייט

טוב, אז אחרי שהבנו למה באמת שלח אותנו כירון למחנה יופיטר לא לקח לנו יותר מחמש דקות להתארגן ולצאת לכיוון לאס ואגס, שיילין שקעה כל הדרך במחשבות בינה לבין עצמה, מה שריינה לא אמרה לה השפיעה עליה.
אטאל ולוק פיטפטו על בנות אפרודיטה והתערבו על השאלה לאיזה חייה הפך פרסי אטאל טענה שלחזיר ים ולוק אמר שזה היה חזיר,  לא התערבות חכמה בהתחשב בעובדה שאחותה של אטאל הייתה שם כשזה קרה.
"מה דעתך"? שאל לוק
"דעתי שאתם חופרים" אמרתי
"אז פרסי היה חפרפרת"? שאל ואני ואטאל הסתרנו צחוק שיילין גחכה
"נראה לי שנצטרך לחנות פה הלילה" היא אמרה, השמיים היו שחורים והשעון של לוק הצביע על השעה 00:00,
"חכו כאן" אמרה וניגשה אל תוך שמורת טבע שאיכשהו עמדה באמצע עיר, היא פיטפטה עם המוכר והגישה לו כמות מסויימת של כסף, "בואו" היא סמנה לנו ואנחנו נכנסנו בעבקבותיה.
"הקצו לנו חלקת אדמה, יש פה ארוחת בוקר מתשע ומקלחות" היא הובילה אותנו אל מקום הלינה שלנו בלילה הקרוב וניגשה להקים את האוהל שלה.
השעה הייתה כמעט אחת והמחנה הוקם עמדו שם שלושה אוהלים, אחד של שיילין אחד של לוק ואחד שלי, אטאל לדבריה העדיפה לישון מול הכוכבים.
"צריך תורנות שמירה" אמרתי נזכרת בעצות של הייזל (בעודי חושבת איפה בדיוק אריון מסתובב), "אני יהיה ראשון" התנדב לוק "תעיר אותי עוד שעתיים אני יחליף אותך" אמרה שיילין והוא הנהן בעוד שאר הבנות ואני נכנסנו לשקי השינה.
הלכתי בשביל דק, הרגשתי כאילו אני הולכת על חבל, בקושי הצלחתי להישאר תלוייה עליו,  כמעט הגעתי לסופו ואז נפלתי עמוק אל תוך תהום.
למזלי אחד מהצמחים שלי הצליח להציל אותי,  צמח מטפס.
אך האדמה התנגדה,  נשלחתי עמוק יותר אל תוך התהום ושם למטה חיכתה לי חברתי לסיוט (יאי איזה כיף לי)
הנערה הרזה והחיוורת כשלד עם השיער החום המתולתל עם הקצוות הורודות נראתה מזוויע יותר מתמיד (השיג בשבילה), 
הפעם היא לא דיברה אך ראיתי שהיא מקשקשת משהו על האדמה,  זה היה פרצוף של אישה שפתאום פתחה את פיה,  והנערה הסתובבה עלי והתחילה לדבר.
"שלום יקירה" אמרה הנערה בקול משולש ועבה של אישה,  שבטוח לא היה הקול הרגיל של הנערה.
"מי את"? הצלחתי למלמל
"נו באמת,  את יודעת מי אני" היא נשמעה מאוכזבת "לא אני לא" אמרתי,  "אני נמצאת בתוכך יקירה" היא אמרה וצחקקה.
"כל החברים שלך. הם לא מה שאת חושבת שהם" שנינו השתתקנו,
"האחד חושק בך ומסתיר סוד גדול שנייה עומדת לבגוד בך והשלישית תבחור שגוי" אמרה האישה
"היזהרי ילדתי" אמרה הציור על האדמה נעלם והילדה נפלה על הרצפה ואז שמתי לב למשהו מלחיץ במיוחד, על החולצה שלה היה כתוב.
'אני עוד אפגוש אותך כלבה
יוני'

ואז התעוררתי בהתנשפות.

"תודה לאלים" אמר לוק "כמה קשה להעיר בת דמטר? אה כן ובנושא אחר תעירי את שיילין יש מפלצת", רצתי לאוהל של שיילין בעודי מורידה את השרשרת פגיון שלי מהצוואר ונכנסתי לאוהל, מסתבר שלא רק לי היה חלום רע, תוך כדי שניסתי להעיר את שיילין היא דחפה ושרטה אותי מתוך שינה, 

"שיילין" צרחתי ואז היא התעוררה,שנינו יצאנו החוצה וראינו במה הסתבכנו אטאל ולוק ניסו להרוג את הקיקלופ שעמד מולם,הוא היה בגובה 5 מטרים בערך הוא לבש על עצמו חולצה וג'ינס ענקיים וניסה לתקוף. שיילין שלפה את סכיני ההטלה ואריון ניסה לדחוף ברגליו של הענק ללא הצלחה,  עד שפתאום ללא הודעה חץ ננעץ. בעינו של המפלצת,  הבטתי באטאל היחידה מבינינן שנלחמת בחץ וקשת,  היא נראתה מבולבלת בדיוק כמוני. 

"אני כאן" צעקה עלינו נערה,  הסתובבתי זו הייתה נערה שנראתה בגיל 19 בערך,  היה לה שיער קצר שנצבע בצבעים רבים מתוכם כחול, סגול כהה, ירוק דשא וכסף. היא הייתה נמוכה יחסית והחזיקה בידה קשת כסופה כמו הירח,
"אני קייט מציידות ארטמיס בואו איתי"