אנני גרין (פאנפיק על פרסי ג'קסון)

מחנה יופיטר

אוקי,  אז בתור התחלה יש כמה דברים בפרק שאסור לכם להגיב עליהם כלל!  (לא אפילו לא מילה)  וגם אני עומדת להשיג את הנקמה המתוקה שלי מypaosr אז תתכונני 😈.

כירון פקד עלינו ללכת לביתנים ולאסוף את כל הציוד שלנו "שלא יקח יותר מחמש שניות"! הוא ציין.
אני נכנסתי לביתן ואספתי את התמונה שלי ושל אבי, מגדיר צמחים,  ספר מטומצת על שליטה בצמחים חמש חולצות מחנה,  חמישה זוגות מכנסיים והלבשה תחתונה.
על הדרך קיבלתי חיבוק עז מקמיל ובקשה לשמור על עצמי וגהרות ותלונות משאר אחיותי (כן,  איזה אחיות תומכות).
היה רק עוד מישהו אחד שרציתי לבקר, ניגשתי אל המרפאה בריצה המהירה שלי ביותר,רק שבדרך נתקלתי במישהו,
"דון"? שאלתי,מעולה בדיוק אותו חיפשתי.
"אם את נפצעת את חייבת לי שלושה ימים במרפאה" איזה עולב הוא ציטט את אחיו הגדול, אני לא יודעת מה הייתי אמורה להגיד אז פשוט אמרתי משהו בסגנון "אני ישתדל לחזור בארבע חתיכות" הוא ציחקק ורכן קדימה, הרגשתי מבטנו מצטלבים והרגשתי את שפתיו על שפתי, התנשקנו בערך דקה ואז הרחקתי את עצמי ממנו בעדינות,
"נתראה נראלי" אמרתע לו, סובבתי את גבי ורצתי משם.
יאפ,  אני יודעת מה אתם חושבים בדיוק 'מה לעזעזל עובר לך בראש'? את מנשקת בחור ואז מעיפה אותו ממך והולכת משם בריצה בלי להשאיר לו שום תשובה שגם ככה את 99% מתה,  איזה גועל,  טוב מה אתם רוצים לא היה לי מושג שהוא מאוהב בי,  אולי גם אני בו?
בקיצור,  ראיתי את אנבת' ואטאל מתחבקות,  אנבת' חילקה לה עצות ודחפה נקטר ואמברוסיה לתיק שלה  אה כן וגם ספר שנראה כאילו מכיל יותר מ700 עמודים, מרוב מילים הכל נהפך ליוונית עתיקה לא מובנת(דיסלקציה תקוללי), שיילין סתם בדקה  את הציוד שלה בתיק ועברה בכבוד אל האוסף הנבחר של סכיניה, תהיתי לעצמי אם היא בכלל נפרדה ממשהו, או אם היא הייתה בזוגיות אי פעם אל תשכחו שהיא הייתה גדולה ממני בארבע שנים. לוק נפרד ממישהו שלא הכרתי וסיים לארגן דברים אחרונים.
כמובן שכירון הפר את הדממה שנית הוא ביקש מכולם ללכת, "ריינה תחכה לכם ברומא החדשה ושתי חצויים יכניסו אתכם למחנה" הוא אמר,
"לא נצטרך ללכת לשם נכון"? שאל לוק "כמובן שלא" אמר כירון,  הוא הורה לנו לצאת החוצה שם חיכה לנו מיני וואן עם המסיע המגניב,  ארגוס.
יצאנו לדרך במיני-ואן של ארגוס, כשלוק שם לעצמו למטרה לגרום לו לדבר. הוא הצליח, ומסתבר שאין לו עין על הלשון. הוא סתם חושב שדיבור היא צורת תקשורת שטחית שמבזבזת זמן,  נראה ששילין התבאסה מהגילוי הזה.
היינו כבר באמצע הדרך,  שיילין ישנה בשקט,שמחתי שהיא הצטרפה אך ידעתי שמצבה הבריאותי לא משגשג.
בנתיים לוק החליט לחפור לאטאל בשאלות. "למה הם קוראים למחנה spqr"? שאל "spqr הם ראשי תיבות בלטנית שנכתבו על דגלי הלגיונות הרומיים ונעשה בהם שימוש על ידי הרפובליקה הרומית והאימפריה הרומיית. כיום אותיות אלה מופיעות על סמל העיר רומא ועל בנייני העיירה ומכסי פתחי הביוב בעיר" אמרה אטאל,  יופי חכמולוגית.
"אותיות של כבוד,  אפילו עכברי ביבים מכירים אותם" אמר לוק
הרכב עצר וארגוס הורה לנו לעלות על הפגסוסים שממתינים לנו, אטאל עשתה פרצוץ,  נו טוב כולנו יודעים שאטאל היא חצוייה של מרכבות ולא סוסים.
לוק לקח את פפר שהייתה סוסה לבנבנה עם כתמים חומים שיילין לקחה את סקאר סוס חום עם צלקת ליד עיינו ואטאל (בלי שום רצון ניכר) לקחה את המושכות של אמור שהייתה סוסה מרהיבה ביופיה ולא לקחו לי יותר משתי שניות לנחש שבת אפרודיטה נתנה לה את השם ואז הסוס הרבעי התקרב עלי ואני חטפתי חום,  זה היה פמקין "אם אתה גורם לרגל שלי להישבר שוב" סיננתי ונראה שאיש מלבדו ומלבד לוק לא שמע אותי.
המשכנו לנו בשקט בעוד אטאל ניסתה שלא לקבל בחילה מהתעופה על הסוס באופן הגרוע ביותר בעולם,  היא הוציאה את הספר שלה ו התחילה לקרוא,  לוק משך במושכותייה של פפר וכיום אותה לכיווני,  הוא התחיל לפטפט איתי ולזרוק לי בדיחות קרש לא מצחיקות בעליל בסגנון "בני זאוס מפחדים מגבהים,  בני פוסידון מטביעה ובני האדס מהמוות" (משפט זה מוקדש ל im_a_magicol_unicorn).
אני בהיתי בנוף,  אהבתי את הפגסוסים אך העדפתי ללכת על האדמה ולחקור את הצמחים והעצים,  כירסמתי לי חטיף אנרגיה בעוד שיילין התעוררה בצרחה.
"מה קרה"?.שאלתי ושיילין נדדה בראשה לשלילה,  משהו בסגנון 'אין לי כוח לספר' או 'מי את שאני יספר לך'?.
אטאל סגרה את הספר היא הביטה למטה "תראו"! היא ראתה איכשהו מגובה כזה שני נערים עם חולצות סגולות וכיתוב soqr אז לאטאל המתלהבת היה רק דבר אחד להגיד "ספק פק פקר"!  (הנקמה מתוקה)
****************************
שיילין oheyitsriver
אטאלypaosr
*המשפט ספק פק פקר נלקח מאחותי התאומה שמנסה להיראות כאילו היא מבינה מה זה פרסי ג'קסון*