סיפור ערסים- לראשונה בחיי

פרק 12-

מלאאא זמן שלא העלתי פרק סורי על זה. יש לחץ בלימודים ואני גם לא כל כך מרגישה טוב אז תסלחו לי בבקשהההה

~~~~
נקודת מבט עומר-

פקחתי את עיניי בבוקר בשל צלצול טלפון. "כוסעמק מי זה עכשיו?!" מלמלתי בעייפות אל האוויר הצח כשעיניי חצי עצומות ועניתי לשיחה.

"אוי, תודה רבה באמת שאת נזכרת לענות!! את לא מבינה איך הדאגת אותי אהבלה!" מה?

"מי זה?" שאלתי בסטלנות לא מזהה את הקול.

"אלינוי!?? חטפו אותך??" פאקקק זה אלרוי. 

"דביל, לא חטפו אותי פשוט הערת אותי עכשיו!" ניסיתי לחקות את הקול של אלינוי. אני פשוט לא מאמין שעשיתי את זה. חרא!! מה היא מוציאה ממני?!

"תמיד ידעתי שיש לך קול גברי בבוקר אבל בחיים לא חשבתי שעד כדי כך!" אלרוי אמר ובחיי שהתאפקתי לא לצחוק. התגעגעתי אליו. לחבר הכי טוב שלי.

"שתוק דביל! ותן לי לחזור לישון" המשכתי בחיקוי המוצלח שלי, מסתבר.

"בסדר רק תעדכני אותי כשאת מתעוררת שאני יבוא לקחת אותך מהידיד שלך" הוא אמר.

"אני לא צריכה שתבוא אני אלך קצת ברגל" אמרתי.

"בטוחה?" שאל בבלבול. מה אלינוי עד כדי כך מוזרה? גם קול של גבר בבוקר וגם לא זזה?

"כן. יאללה ביי" אמרתי וניתקתי את השיחה.

איך שהחזרתי את ראשי אל הכרית ועצמתי את עיניי אלינוי התחילה לזוז במיטה ונצמדה אלי מחבקת אותי. זה הרגיש מוזר בהתחלה בכל זאת אחות של החבר הכי טוב שלי לשעבר, אבל התרגלתי לזה במהירות וזרמתי עם שינתה.

נקודת מבט אלינוי-

קמתי. פוקחת את עיניי נזהרת מקרני השמש החדות שחודרות אל חדרו של עומר.
פתאופ הבחנתי בתנוחה שאני ועומר קלועים בתוכה. אני צמידה לעומר והוא מחבק אותי. מה לעזאזל?
זזתי במהירות לצד השני של המיטה מתרחקת ממנו. אני לא מאמינה עליו! הוא קירב אותי אליו בכוונה?! חוצפן.
לאחר כמה דקות של שקט ושיעמום מצידי קמתי מהמיטה מביטה בעצמי במראה הנמצאת בחדרו. נראיתי נורא, כמו בכל בוקר שלי.

פתחתי את דלת חדרו של עומר בשקט. לא רוצה להעיר אף אחד בבית ובמיוחד לא את יונתן.

הלכתי לכיוון האמבטיה/שירותים וחיפשתי בארונות אריזה של מברשות שיניים חדשות. מצאתי אריזה ולקחתי מברשת שיניים ורודה בצבע שאני אוהבת והתחלתי לצחצח את שיניי ולשטוף את פניי. כשסיימתי הלכתי בחזרה לחדרו של עומר ובהיתי בו ישן.

בחיי שהוא היה אחד החתיכים. גבר כזה אחד שכל אחת הייתה רוצה להיות חבוקה בזרועותיו כל היום.

לאט לאט הבחנתי בו מתחיל לזוז והפנתי את מבטי אל בגדיי מאתמול מנסה לשחק את עצמי עסוקה למרות שעדיין לא התעוששתי מיופיו.

"בוקר" אמר בעייפות. קולו העביר בי צמרמורת חדה. "בוקר טוב" אמרתי ממשיכה בעיסוקיי לא רוצה ליפול למלכודת יופיו שוב. בטח ובטח לא כשהוא ער.

"בואי" הוא קרא לי. "אני כמעט בטוחה שאתה לא כל כך מבין למי אתה מדבר. אני לא זונה שלך עומר" אמרתי לו והוא לא הבין. "אני יודע אל מי אני מדבר. אני מדבר אל אלינוי וממש רוצה שהעא תחזור לשכב לצידי" אמר ואני הופתעתי ממילותיו מנסה לשמור על פניי במצבן הרגיל.

"נו.." אמר בסטלנות חמודה כזאת של בוקר. "מה נו?" שאלתי מסתובבת אליו. זה היה רעיון גרוע! הוא היה מכוסה בחצי סמיכה והחצי השני חשף את רגליו השריריות בצורה סקסית בטירוף. זה בכלל אמיתי?? "את באה?" שאל בחוסר סבלנות. "לא" אמרתי למרות שמוחי צעק 'כן!!' "אבל אני רוצה להתכרבל איתך" הוא שתה משהו?
"אתה לא רציני" מלמלתי. "תפסיקי לשחק אותה קשה להשגב אני יודע טוב מאוד שאת רוצה את זה גם" אמר שובר אותי. גלגלתי את עיניי וצעדתי לכיוון המיטה מתיישבת לידו קצת רחוקה. אני לא רוצה שיקרו דברים שלא צריכים לקרות.

תוך שנייה נמשכתי על ידי ידיו ונהפכתי לצמודה אליו מאוד. שכבנו בתנוחת כפיות כאשר הוא מחבק אותי מאחורה וסמיכה מכסה אותנו. הוא הניח את ראשו אל עורפי וגרם לי להתפתלות של עונג. "מושלמת" מלמל בהתענגות. לפתע הרגשתי בליטה בגבי התחתון. בבקשה תגידו לי שזה לא מה שאני חושבת שזה! זזתי מעומר קצת באי נוחות. "את אשמה בזה" אמר במעט גיחוך. "אתה ממש מזעזע עומר!" אמרתי לו והוא צחק. "בחיים לא הרגשת בליטה של גבר??" שאל מופתע. פקחתי את עיניו בהלם מדבריו. "לא" עניתי במבוכה. מה לעזאזל קרה פה עכשיו?!

"בגלל זה את כל כך תמימה" אמר והבריש את ידו בשיערו. למה הוא כל כך חתיך?! לעזאזל!

"טוב אני חושבת שזה מספיק להיום" קמתי מהמיטה מובכת מהסיטאוציה לאחר כמה דקות של שקט מתוח.

עומר אתה כל כך דפוק! תראה מה אתה עושה לי..!!

~~~~
אהבתם?? אשמח להצבעותתת
לאב יו ושבוע טוב! <3<3<3