פרק באיחור של שנים!! אני יודעת שאני גרועה אני ממש מצטערת 😒 יש לי לחץ ענקי בלימודים ואני כתבתי לכן את הפרק הזה תוך כדי שיעור מתמטיקה, נסיעה באוטובוס, והיום שלם שלי בבית כשאני חולה 💖
קריאה מהנה💕
~~~~
"אלרוי תקום!!" ניסיתי להעיר את אלרוי משנתו. "עוד דקה" מלמל בעייפות. "אני הולכת, רק אל תגיד שלא הערתי אותך!" אמרתי.
מוקדם יותר הבוקר עומר אמר לי שהוא יכול לאסוף אותי לבית הספר. מי אני שאתנגד לטרמפ עם עומר החתיך? וחוץ מזה, נכון שהוא נהיה מושלם?
יצאתי מהחדר של אלרוי ממשיכה להתארגן כהרגלי.
"האם הפרינססה מוכנה?" עומר שלח לי הודעה ואני חייכתי לעצמי.
"כן, מחכה לך.." עניתי לו.
"גם אני, כמה זמן אפשר להיות פה? תבואי מהר לפני שאח שלך יראה!" כשהבנתי שעומר נמצא מתחת לבית שלי יצאתי מהר מהבית, אם אלרוי יראה את זה הלך עלי ועל עומר!
נכנסתי לרכבו של עומר מתנשפת מעט. אני לא בן אדם ספורטיבי במיוחד..
"תודה שנזכרת להגיע" עומר הפנה אלי את מבטו כשחיוך צדדי מתפשט על פניו.
"אתה היית צריך להתקשר אלי ולהגיד לי שהגעת! עכשיו תסע מהר לפני שאלרוי יראה את המכונית שלך!" אמרתי לחוצה ועומר גיחך מתניע את המכונית ומתחיל לנסוע.
"נרגעת?" עומר שאל אותי בהתגרות. "כן" עניתי מנסה להתעלם ממבטו.
"עומר תסע, תסע!!" הוא חיקה אותי בקול ציפציף ואני דחפתי את חזהו בעצבנות. "אני לא מדברת ככה!" כעסתי. "אולי כן ואולי לא" המשיך להתגרות בי.
שאר הנסיעה עברה בשקט עד שהגענו לבית הספר. "יום טוב נשמה" עומר איחל לי והלך לחבריו שחיכו לו, אני המשכתי ללכת לכיוון הכיתה.
כשנכנסתי בת-חן ישבה בשולחן המשותף שלנו. "למה לא באת אתמול?? וגם לא התקשרת!" היא התעצבנה עלי. "הייתי צריכה קצת חופש" אמרתי את האמת והיא חייכה אלי בהבנה וחיבקה אותי חזק. "היה משעמם תחתתת" היא התלוננה ואני חייכתי שמחה שלא פספסתי שום דבר מעניין או חשוב.
המורה למתמטיקה נכנסה לשיעור. עוד בוקר בבית הספר.
נגמר השיעור, חשבתי שאני עוד אזדקן בכיתה הזאת, עם המורה הזאת והתלמידים העקומים האלה. זה מה שחסר לי.
אני ובת-חן החלטנו ללכת לקפיטריה לקנות שוקו ולהירגע או לפחות לנסות וזה מה שעשינו.
"מה תרצו?" בעל הקפיטריה שאל.
"שתי שקיות שוקו" אמרתי ושילמתי לו אחרי שהביא לי את השקיות.
הבאתי את אחת מהשקיות שוקו לבת-חן והתיישבנו בשולחן הקפיטריה.
"איך את ואביב?" שאלתי אותה. "פתאום נזכרת" אמרה לי בסרקזם. אוקיי, אז אולי בגלל כל מה שקרה לי עם עומר קצת שכחתי ממנה ומאביב זה לא כזה נורא נכון?
YOU ARE READING
סיפור ערסים- לראשונה בחיי
Teen Fiction~מקום 1 ב-TEEN FICTION 9.4.2017~ אלינוי היא בת 17. אוהבת ליהנות ולצאת למסיבות יחד עם חברתה בת-חן. לא מחפשת חבר או כמו שהיא אוהבת לומר ''מנצלת את הילדות עד הסוף'' אלרוי הוא בן 18. אחיה של אלינוי. ערס כמובן. שומר על אחותו אך מנסה למצוא לה שידוך בטענ...
