"אתה הולך עכשיו?" שאלתי את עומר, רציתי שהוא ישאר למען האמת..
"לא ניראלי, כיף לעצבן אותך. נשמה שלי"
אמר בהתגרות. "הא באמת?? מה כל כך כיף בזה אדון ערס?" שאלתי אותו. "את כל כך חמודה כשאת מתעצבנת, המבט שלך" בזה הרגע נמסתי רשמית!
"אממ תודה (?)" הובכתי מעט מהישירות.
"באלך סרט?" הוא שאל. "כןן" עניתי בשמחה, הרבה זמן שלא ראיתי סרט.
"מצוין" אמר וחזר לחדר שלי מתרווח במיטה. "תביאי קולה.." ביקש כשהוא שקוע בחיפוש הסרט. "טוב" עניתי מגלגלת עיניים.
כשחזרתי עם הקולה הנחתי אותה על השידה שבחדר שלי וישבתי לצד עומר במיטה. "את תצטרכי להתקרב אלי" הוא אמר ואני הרמתי גבה. "למה?" שאלתי. "כי זה סרט אימה" שיט. אני שונאת סרטי אימה!
"לא, תעביר לסרט אחר.." ביקשתי. "מה למה?" שאל בתמימות יתר ואני הבטתי בו בזעם. "הקטנה שלי מפחדת??" קטנה שלי? "כן" עניתי לו בגלגול עיניים מתעלמת מהכינוי שנתן לי הרגע.
"אבל יש לך אותי" זה רק אני או שניצוצות התחלפו לנו בעיניים וחדי קרן ריחפו מפזרים מעלינו נצנצים והופכים את המשפט הזה להרבה יותר רומנטי ממה שהוא צריך להיות?
"טוב, בסדר" התייאשתי וישבתי לצידו מחבקת אותו ויודעת שעוד אמות מפחד היום.
"אעהעה" קפצתי בבהלה. "תרגעי סך הכל הוא תפס אותו" עומר לקח את כל הסרט בקלות בזמן שאני רועדת מפחד. "כן אבל זה לא צפוי!" אמרתי. "בסדר" אמר והמשכנו לצפות בסרט.
"זה הסרט הכי עצוב ומפחיד שראיתי בחיי!" אמרתי עם דמעות בעיניים. "בקטנה, זה רק סרט" עומר אמר בעוד אני בוכה מולו. "הוא פאקינג מת!!" עזבו את זה שאני בטראומה מהסרט גם החתיך מת! למה?
"תביאי חיבוק ותרגעי" עומר אמר וחיבק אותי חזק. "מצטערת" אמרתי לו לאחר שהתנתקנו מהחיבוק הממושך. "ממה?" הוא לא הבין. "מהחולצה הרטובה שלך" צחקקתי קצת. היה לו עיגול של דמעות מלוחות בחזה ובחיי שזה היה כל כך סקסי.
"סעמק זה נראה כאילו השתנתי מהציצי!" עומר התעצבן בציניות ואני צחקתי בקול. "להביא לך חולצה?" שאלתי. "לא לא זה בסדר" ענה בחיוך.
שקט
...
"אתה חמוד" פלטתי. שיט, שיט שיט!!!!
עומר הרים אלי את מבטו ואני רק התפללתי להיעלם מהדקה הממושכת הזו שהוא הביט בי בתהייה. "גם את יפה" החמיא לי והרגשתי את לחיי מתלהטות. מה לעזאזל עובר עלי! אעהעההה
"תודה" לא ידעתי מה לעשות עם עצמי הכל נהיה כל כך מביך. "אני חושב שכדי שאלך" עומר הציע ואני הנהנתי לדבריו. "כן, עוד מעט אלרוי צריך לחזור מבית הספר אני לא רוצה לדעת מה יהיה פה עם תפגשו" אמרתי במבוכה.
"צודקת, ביי יפה" אמר ויצא מדלת חדרי. לאחר כמה דקות גם דלת הבית נטרקה והבנתי שהוא הלך. למה הוא כל כך חמוד פתאום?
"כבר מתגעגע" עומר שלח לי את ההודעה.
"גם אני ❤" שלחתי לו בחזרה.
"אז מחר אצלי בבית?" שאל וחיוך ענקי התפרס על פני.
"סגור" שלחתי לו מאשרת והשיחה בנינו הסתיימה.
"שלום" אלרוי פתח את דלת חדרי בפתאומיות. "תפסיק כבר לפתוח את הדלת ככה!!" צעקתי עצבנית. "מה יש לך?" לא הבין מאיפה ההתפרצות זעם הזאת שלי. גם אני לא הבנתי. "זה מעצבן שאתה פותח ככה את הדלת. ואם הייתה עירומה? הא? די כבר דביל!" זעמתי. "בסדר, בסדר אני אדפוק על הדלת בפעם הבאה" רק אחרי שהוא אמר את המשפט הזה הרשתי לעצמי לחייך אליו.
"עם מי התכתבת מקודם?" אלרוי שאל לפתע וגופי קפא. "עם חברה למה?" שאלתי מתחננת לאלוהים שהשקר יצא מוצלח, אני שונאת לשקר. "את היית נראת כאילו ג'סטין ביבר דיבר איתך" הוא צחק מעט ואני הבטתי בו במבט עצבני. "אוקיי, הבנתי... אני אלך. רק אל תשכחי להשלים את החומר של היום כמו שהבטחת!" אמר ויצא מחדרי.
~~~~
פרק גרוע ומשעמם אבל בהמשך הכל יהיה יותר טוב
אני מצטערת על קצב העלת הפרקים יש לי עומס בלימודים ואני לא מצליחה להשתלט על הכל ביחד, מקווה שתבינו ❤
YOU ARE READING
סיפור ערסים- לראשונה בחיי
Teen Fiction~מקום 1 ב-TEEN FICTION 9.4.2017~ אלינוי היא בת 17. אוהבת ליהנות ולצאת למסיבות יחד עם חברתה בת-חן. לא מחפשת חבר או כמו שהיא אוהבת לומר ''מנצלת את הילדות עד הסוף'' אלרוי הוא בן 18. אחיה של אלינוי. ערס כמובן. שומר על אחותו אך מנסה למצוא לה שידוך בטענ...
