״כן דפני, מה היה כל כך חשוב?״ נכנסתי לביתה ושמתי את תיקי ליד התיק שלה, ״אם זה קשור לזאק, אני כב-״ קפאתי במקומי, היא שכבה שם מחוסרת הכרה, לידה, הטלפון שלה פתוח על איזו שיחה בהודעות שלה.
ניסיתי לשלוח את ידי לכיסי להתקשר לאמבולנס אבל השוק מנע ממני, בסוף הצלחתי.
כשנשמעו הסירנות מחוץ לביתה לקחתי במהירות את הטלפון שלה ודחפתי לכיסי, מה שלא היה שם בטלפון, זה בטח היה חשוב.
עליתי יחד איתה לאמבולנס אחרי ריב ארוך עם הפרמדיק.
מהשניה שהתיישבתי מול דפני החצי מתה, הכל הפך להיות מטושטש ואיטי.
היציאה מהאמבולנס וגרירת המיטה עליה דפני שכבה אל חדר ניתוח, הרופאים שאמרו לי לשבת שם ופה, השיחה שעשו להוריה ואביה שנכנס בסערה לבית החולים וצעק על כולם ושאל את כולם איפה הבת שלו.
״היי דפני, אני לא יודע אם את שומעת אבל כדאי לך להקשיב.״ אמרתי ורכנתי קרוב יותר אל פניה, ״אבא שלך דיבר איתך לפני כמה דקות ויצא להגיד לאמא שלך שהמצב שלך טוב יותר ושתתעוררי עוד מעט, אני מקווה. בבקשה תתעוררי״ הרגשתי את עיני צורבות ודמעות מתחננות לצאת החוצה אבל אני שמרתי אותן בפנים, ״אני אוהב אותך דפני, יותר משאני אוהב את קית׳, יותר מטובי וזאק ויותר מאמא שלי, טוב, זה די ברור״ גיחכתי לעצמי, גיחוך בלי שום נימת צחוק בתוכו, ״אני לא יודע מה יש לך, הם לא מסכימים לספר לי את זה אבל כדאי שיהיו לך הסברים טובים כשתתעוררי כי אני דואג לך״ התקרבתי עוד קצת עם הכיסא שלי.
האחות העירה אותי מהכיסא ואמרה לי שהוריה רוצים להיות איתה קצת, לקחתי אוטובוס הביתה ובדרך עצרתי באותו הגן שעשועים הנטוש שזאק לקח אותי אליו בדייט הראשון שלנו.
״היי״ לחשתי והתקרבתי באיטיות אל הספסל, ״מה אתה עושה פה?״ הוא שאל באדישות, ״באתי להגיד לך משהו״ התיישבתי לידו, ״דבר״ הוא דרש, עדיין באדישות, ״דפני בבית חולים, זאק״ לחשתי, מחזיק את אותן הדמעות ממקודם, ״למה?״ הוא כבר לא היה כל כך אדיש, ״תבטיח שתקשיב לי גם אחרי שאראה לך״ דרשתי באותו הטון האדיש שהוא דרש ממני, ״טוב״ הוא נאנח.
הוצאתי מכיסי את הטלפון של דפני שכל-כך רציתי לפתוח כל הזמן, ״זה הטלפון שלה״ הסברתי, ״כשמצאתי אותה הוא היה לידה פתוח על שיחה כלשהיא,״ לקחתי נשימה, ״אני חושב שהשיחה הזאת גרמה לה לעשות את מה שעשתה״ לחשתי, הדמעות כבר היו בקצה העין.
פתחתי את מסך הנעילה שלה ישר לתוך השיחה, איזו הפתעה, של דפני וסטיב.
הוא רשם לה: ״זה לא סוד שאת לא הטיפוס שלי, אני אוהב בנות ששוקלות פחות ממני״.
״איזה מגעיל״ זאק סינן, ״כשדפני תתעורר אני אשאל אותה למה הוא שלח לה את זה.״ אמרתי וסגרתי את הטלפון שלה, ״עכשיו,״ כחכחתי בגרוני, למה אתה רוצה לעזוב?״
דבר ראשון, שוב, אני רוצה להתנצל על ההעלאה האיטית של הפרק.
מי שלא יודע, יש שריפות נוראיות ברחבי הארץ ואחת הייתה ליד הבית שלי.
אני, למזלי, לא הייתי בסכנה אבל הרבה מהחברים שלי כן והם פונו מהבית שלהם ואני הייתי בחרדות ודאגתי להם כל הזמן.
אני מקווה שכל השריפות יפסקו בקרוב ושאף אחד לא יפגע.
YOU ARE READING
Small talk boyxboy
Teen Fictionג׳וני קרטר קיבל הרבה הערות, אימו אף-פעם לא העריכה אותו מספיק כדי שיהיה לו בטחון עצמי גדול יותר משל צנצנת, הילדים בבית הספר לא פוסחים עליו בצעדת המסדרון שלהם שמטרתה להביך נערים בדיוק כמו ג׳וני. טובי סיוארט לא פותח את פיו יותר מחמש פעמים ביום, הוא מעד...
