Small talk boyxboy

פרק 40

״הייתי עסוקה״ דפני אמרה, ״אבל בזמן שאני עשיתי דברים חשובים, ג׳וני שלי התמזמז וכמעט שכב עם חבר שלו ולא יידע אותי מיידית״ היא שילבה את ידיה, ״אני לא יודע אם פגעתי בו או שסתם עצבנתי אותו״ אמרתי באנחה, ״כשהלכתם לישון, איך נרדמתם?״ עכשיו היא תתחיל לנתח את הסיטואציה, ״אני לא זוכר. הוא בצד שלו ואני בצד שלי״ אמרתי ודפני גיחכה, ״הוא נעלב״ היא קבעה.

״שלום ג׳וני״ דני התיישב לידי, ״זה לא המקום שלך״ סיננתי, ״אתה נחמד במיוחד היום״ הוא גיחך, ״אתה מטומטם במיוחד היום״ אין לי כוח אליו, ״אוקי, ניסיתי להיות נחמד״ הוא אמר, ״שמעתי שהיה לך סכסוך קטן עם טובי״ איך הוא יודע על זה?

״טובי הגיע היום לאימון עצבני וכמעט שבר לי את היד כשעליתי לסל״ הוא הסביר, ״כנראה שזה הגיע לך״ גיחכתי, ״תקשיב, אני שמח שהוא כועס, בעיקר כי הוא כועס עליך אבל זה מסוכן, טובי כועס זה טובי מסוכן״ זה המשפט הכי מטופש שיצא לו מהפה היום, ״אז עכשיו אתה יועץ זוגיות?״ שאלתי וישרתי מבט אליו, ״לא, אבל אני מכיר אותך ואותו, בטח רבתם על משהו אידיוטי שקשור בעיקר אליך כי אתה מלך הדרמות״ הוא אמר ונעמד, ״תעשה עם זה משהו״ הוא הלך חזרה למקום שלו.

הפעם אני זה שרץ אל המעלית ונכנס לפני שהיא נסגרה, הוא שיחק בטלפון בזמן שאני ניסיתי להשיג תשומת לבו, השתעלתי אבל הוא לא הסתכל אז התחלתי לזמזם, הוא לא התייחס, ואז בא לי הרעיון המטומטם יותר מכל האחרים. תפסתי בפניו בשתי ידי והרמתי את ראשו כך שהוא יסתכל עלי, נתתי לו נשיקה מהירה והוא נראה מופתע מאוד.

״אל תתעלם ממני״ ביקשתי, כנראה הנשיקה הפתיעה אותו מאוד כי הוא לא ענה, אבל בתור אחת מתכונותיו של טובי (לא לדבר), הרגשתי די בסדר עם הנשיקה. ״אני רק רוצה לדעת אם אנחנו ברוגז בגלל שלא רציתי לעשות איתך ס-״ הוא עצר אותי, ״ברור שלא״ הוא גיחך, ״זה בגלל שאתה מפחד, שוב״ הוא שם לב.

״אתה מפחד להיות איתי״ הוא קבע, ״לא אכפת לי שלא רצית, מצידי, אתה אף פעם לא צריך לרצות, אני לא צריך סקס, אני צריך אותך״ הוא המשיך, ״אבל אתה חייב להפסיק לפחד״ הוא נאנח, המעלית הגיעה לקומה שלו, ״תדבר איתי כשתהיה מוכן להגיד לי ממה אתה מפחד״ הוא אמר בשקט והלך.

שכבתי במיטה שלי, האוזניות שלי תקועות עמוק בתוך אוזני בזמן שהשיר שהתנגן היה על הווליום הכי גבוהה, ניסיתי להבין איך אני מפסיק לפחד ולא הצלחתי למצוא תשובה.

אני לא טוב בלחשוב, בעיקר לא על נושא כזה שלא היה לי בו שום ניסיון קודם. התקשרתי לאדם היחיד שטוב בחשיבה שער בשעות האלו, קית׳.

סיפרתי לו בקצרה את מה שקרה (חוסך לו כמובן את עניין הסירוב שלי לשכב עם טובי ומנסה לשנות את זה לנשיקות קצת פחות מתמימות), ״תקשיב ג׳וני, ההתמחות שלי היא בנשים, אבל נשמע כאילו טובי פשוט רוצה שתפסיק לחשוב. פשוט תעשה מה שעולה לך בראש, בלי לחשוב, כי זה פוגע בו או משהו״ קית׳ אמר ושמעתי את החוסר נוחות בקולו, ״סליחה שאני מטריד אותך בזה״ התנצלתי, ״זה בסדר, אני שמח שאתה סוף סוף מדבר איתי״ הוא פיהק, ״אני חייב לנתק, יש לי מחר מבחן מסכם ואני לא ישנתי כבר כמה לילות״ הוא אמר, אמרתי לו ביי וניתקתי.

התקשרתי לטובי והוא לא ענה, אז עשיתי את הדבר הנועז השני שעשיתי היום בשביל טובי ויצאתי מהבית, נכנס למעלית ועולה לקומה שלו.

אמא של טובי פתחה לי את הדלת, היא חייכה חיוך נעים והזמינה אותי להיכנס. ״ג׳ונת׳ן, נכון?״ היא שאלה, היא הראשונה מזה שנים שקראה לי בשם הזה, ״אני זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו, אני מצטערת על זה״ היא אמרה והתיישבה על הספה, ״טובי לא פה, הוא יצא למגרש לשחק עם החברים שלו״ היא הסבירה ואני התיישבתי מולה, ״אני יכול לשאול אותך משהו?״ שאלתי, עכשיו זאת ההזדמנות שלי לסחוט קצת מידע, ״ברור״ היא חייכה את החיוך הקטן של טובי, ״למה טובי ככה?״ שאלתי והיא נראתה מבולבלת, ״מה זאת אומרת?״ היא שאלה, ״את יודעת, הוא לא מדבר הרבה״ הסברתי, ״הלוואי שידעתי, אני רק מנסה לגרום לו לדבר איתי״ היא נאנחה, ״אבל שלא תטעה, טובי תמיד היה שקט, זה לא בגללי ובגלל אבא שלו״ היא ניסתה להתרחק מהאשמה, ״ברור״ הסכמתי למרות שאני בכלל לא מסכים.

הדלת נפתחה פתאום וטובי עמד בכניסה, מופתע כמו שמעולם לא ראיתי אותו, תיק הכדורסל של נפל על הרצפה, הוא הסתכל ישר עלי עם מבט מהגיהנום והתקרב לאט לאט לכיוון הספה, מתיישב לידי ומסתכל על אימו במבט הכי זועם שראיתי.

אוקיי.. כתיבת הסיפור הזה רשמית נגמרה! (לא זה לא הפרק האחרון) הסוף כבר מוכן ותהיו מוכנים להמון מידע בפרקים הבאים.
הפרק הבא יעלה הרבה יותר מהר מכל שאר הפרקים כי הוא באמת מוכן.
איך הפרק?