אני כבר הייתי לבוש עם הבגדים שדפני נתנה לי כשהדפיקות נשמעו על דלת ביתי, ״היי״ חייכתי אל טובי שנראה פשוט מדהים בחולצה פשוטה וג׳ינס כחולים כמו שאני אוהב ללבוש, ״היי״ עיניו עלו מרגלי אל פני והוא חייך חצי חיוך, ״אתה נראה טוב״ נפלט לי, ״גם אתה״ חיוכו התרחב וחשף את שיניו, ״ט-טוב, בוא נלך״ סגרתי אחרי את הדלת, מקווה שאמא לא שמעה את מה שהיה פה הרגע.
״אז לאן נוסעים?״ רק אחרי כמה דקות של נסיעה הבנתי שאני לא יודע לאן הוא נוסע, ״אתה תראה״ הוא קרץ לי ויישר את פניו חזרה אל הכביש.
אחרי השיחה הקטנה הזאת פשוט שתקתי ובהיתי בו, אחרי כמה דקות הבנתי מה אני עושה ומבטי עבר במהירות לכביש.
אני חייב להפסיק לבהות בו.
עצרנו ליד מסעדה מאוד מוארת, השלט הבהב ומסביב לדלת הכניסה היו פנסים גדולים, ״מסנוור?״ הוא שם לב שעיני קטנו, ״קצת״ מלמלתי, ״אני יודע״ הוא גיחך ומיהר לפתוח לי את הדלת.
התיישבנו בשני מקומות פנויים בזמן שהמלצרית שמה על שולחננו שני תפריטים, ״מה זה המקום הזה?״ שאלתי אותו בזמן ששנינו היינו עם פנינו בתפריטים, ״לא יודע״ הוא הניח את התפריט על השולחן וסגר אותו, ״ראיתי אותו לפני כמה ימים ואהבתי״ הוא אמר ולגם מכוס המים שלו, ״זה מאוד מואר פה״ אמרתי וצמצמתי את עיני עוד קצת כדי שיבין שאני מסונוור, ״כדי שלא תראה אותי מסמיק״ היא גיחך, הרגשתי את לחיי מאדימות וקיוויתי שגם שלו אדומות כמו שלי.
המלצרית לקחה את ההזמנות שלנו וכל הזמן שלחה חיוכים קטנים לכיוונו של טובי, אני חייב להודות שקינאתי כשהוא חייך אליה חזרה.
״למה הזמנת אותי לדייט דווקא היום?״ ניסיתי להתחיל שיחה, ״אני לא בטוח״ הוא כיווץ את גבותיו, ״אני אוהב את היום הזה״ הוא הרים את כתפיו, כנראה עדיין לא בטוח בתשובתו, ״למה הסכמת?״ הוא שאל ובאותו הרגע הייתי בטוח שהוא ודפני מדברים ביניהם עלי ומתכננים תכניות זדוניות, ״הייתי לי הארה היום, הבנתי שאני די אידיוט״ לא הרחבתי הרבה בנושא השיחה עם הפסיכולוג, טובי גיחך, ״אתה לא אידיוט״ הוא התקרב קצת עם כיסאו אל השולחן.
״אני יכול לשאול אותך משהו ואתה תענה לי בשיא הכנות?״ נזכרתי בדבר היחיד שרציתי לשאול אותו מאז הפגישה הראשונה שלנו במעלית, ״כן״ הוא נראה מסוקרן, ״למה לא נישקת אותי ביום ההוא שלא עצרתי אותך? למה חיכית עד עכשיו בשביל זה?״ התקרבתי גם אני עם הכיסא, ״כי ידעתי״ הוא אמר כאילו זאת התשובה הכי ספציפית בעולם שסיפקה לי את כל התשובות, ״ידעתי שאתה תעשה איתי מה שעשית עם זאק״ הוא הרחיב קצת את תשובתו, רק אחרי כמה שניות נפל לי האסימון.
״אתה ידעת שאני לא שלם עם הרגשות שלי ולכן חיכית עד שאבין לגמרי מה אני ואז אתה תעשה את הצעד?״ אני די מופתע שהוא לא הוציא איזה תירוץ ובאמת אמר לי את האמת, ״כן״ הוא שילב את ידיו, ״חיבבתי אותך מהיום הראשון״ הוא הסביר, ״אבל לא יכולתי להיות איתך משתי סיבות״ הוא חייך, ״ומה הן, אדון טובי?״ שילבתי את ידי כמוהו, ״האחת היא מה שאמרתי לך עכשיו״ שאתה רק חיכית שאבין שאני לגמרי אוהב את הפרצוף שלך, ״והשניה היא שדני סיפר לי עליך ועליו״ הוא אמר ולרגע נשימתי עצרה, הצבע נעלם מפני ורגלי החלה לנוע מעלה ומטה בלחץ, ״ל-למה שהוא יספר לך דבר כזה״ לחשתי, בקושי מצליח להוציא את המילים מהפה, ״אני לא יודע״ הוא הרים את כתפיו, ״אבל אני לא אשפוט אותך על זה״ הוא כנראה שם לב לב ללחץ שניסיתי להסתיר וחייך אלי חיוך מנחם, ״אז לא יכולת לצאת איתי בגלל שחשבת לדני עדיין יש רגשות אלי?״ הסקתי, ״לא״ הוא הניד בראשו, ״הוא פשוט שנא אותך מאוד״ הוא אמר בגיחוך, ״או, כן, הגיוני״ גירדתי את הגבה שלי, לא בטוח למה.
כשהמלצרית לקחה את החשבון מהשולחן שלנו היא הגניבה לטובי פתק קטן וקרצה לו בניסיון שאני לא אראה, ״אתה רוצה ללכת?״ הוא שאל, לגמרי מתעלם מהעובדה שהמלצרית נתנה לו עכשיו כנראה את המספר שלה, ״כן״ נעמדתי, מרגיש את לחיי מאדימות, שוב, אבל למזלי המסעדה הזאת היא כמו חנות למנורות שמסתירה לגמרי את הפנים שלך.
כשהגענו ליציאה טובי עצר וקימט את הפתק שהיה בידו וזרק אותו לפח, ״אני לא הולך לעשות לך את זה״ הוא לחש לי, ״אבל זה היה נחמד לראות אותך מקנא״ הוא נישק את צווארי ופתח את הדלת, משאיר אותי המום בזמן שהוא מחכה שאצא מהמסעדה כבר.
״אז אני מניח שניפרד פה״ אמרתי כשהמעלית הגיעה לקומה שלי והבנתי שאני חייב להיפרד ממנו, למרות שמאוד לא רציתי, ״תודה על היום״ הודיתי לו, יוצא מהמעלית, הוא יצא אחרי, ״נהנית?״ הוא שאל בחצי חיוך.
האמת היא שזה היה הדייט הראשון שנשארתי עד לסופו, טכנית, זה הדייט הראשון שלי.
״מאוד״ אמרתי וחייכתי אליו חזרה, הוא ליטף את לחיי וקירב אותי אליו, ״אתה יפה כשאתה מחייך״ הוא לחש לי ושם את שפתיו על שלי, ליבי האיץ וצמרמורת עברה בי כשהוא נשך את שפתי התחתונה והכניס את לשונו לפי, שמתי את ידי על שיערו וקירבתי אותו אלי, הוא נאנח אל תוך הנשיקה כשאני ליקקתי את שפתו, התנתקתי כדי לקחת אוויר, טובי נשך את שפתיו וחייך אלי, ״לילה טוב״ הוא נישק אותי עוד נשיקה אחת קטנה על השפתיים והלך חזרה אל המעלית, ״לילה טוב״ לחשתי, עומד במסדרון כמו אידיוט, צופה בטובי נכנס למעלית ונעלם.
טובי יצא כזה מתוק!
בפרקים הבאים יהיה עוד הרבה ממנו..
איך הפרק?
YOU ARE READING
Small talk boyxboy
Teen Fictionג׳וני קרטר קיבל הרבה הערות, אימו אף-פעם לא העריכה אותו מספיק כדי שיהיה לו בטחון עצמי גדול יותר משל צנצנת, הילדים בבית הספר לא פוסחים עליו בצעדת המסדרון שלהם שמטרתה להביך נערים בדיוק כמו ג׳וני. טובי סיוארט לא פותח את פיו יותר מחמש פעמים ביום, הוא מעד...
