״אני הורגת אותך ואז אתה מת ואז אני מחזירה אותך לחיים רק בשביל להרוג אותך שוב״ דפני שמרה את הצרחה למילה האחרונה הפעם, ״למה להרוג?״ שאלתי, קצת נבוך, ״נישקת אותו לפני יומיים! יומיים, ג׳וני! מחובתך להתקשר אלי ברגע שמקרה כזה קורה!״ הוא הדגישה כל מילה, בעיקר את ה-״יומיים״, ״פעם הבאה אני אודיע לך״ אמרתי בגיחוך, היא הנהנה ואז עצרה לרגע, בוהה באוויר ואז חוזרת אלי, ״אז איך זה היה?״ היא שאלה וזקפה את גבה, פותחת את עיניה לרווחה ומחכה שאדבר, ״היה נחמד״ מלמלתי, מסתיר את החיוך שמאיים לצאת, ״מה זאת אומרת- נחמד?״ היא שמה לב שאני מסתיר ממנה הרבה יותר מסתם- ׳נחמד׳, ״היה ממש טוב״ לחשתי לה בחיוך ענק, היא שחררה צרחה קטנה, ״מתי הדייט שלכם?״ היא שאלה, נאנחתי, ״לא דייט, שיעור תגבור״ אמרתי והחוותי בראשי אל מחברת החשבון ששכבה לידי.
״דייט.״ היא קבעה, ״אני אביא לך בגדים מהארון של בן דוד שלי, אתם בערך אותו גודל״ היא אמרה בהתרגשות והתחילה לכתוב דברים בטלפון שלה, לא כל כך שמתי לב, הייתי עסוק בבהייה בקבוצת הכדורסל חוצה את המסדרון ישר אלי, דני בראשה ומאחוריו כמה מחבריו.
״היי דפני, המורה להיסטוריה קוראת לך״ איזה בחור אמר לה, היא נאנחה, ״סליחה ג׳וני, הכלבה הזאת בחיים לא תניח לי. נתראה״ היא אמרה וחיבקה אותי במהירות, שמה את תיקה על גבה ורצה אל אחת הכיתות.
נעמדתי מול דני, עם כל האומץ שלא היה לי ושאלתי בטון אחד וברור: ״מה?״.
דני נראה מופתע מהחוצפה שהייתה בצורה שבה שאלתי אותו אבל זה לא הפריע לו, ״שמעתי שסטיב הרביץ לך,״ הוא הסביר, ״סטיב נמצא על תנאי כבר כמה שבועות ואנחנו רק חיכינו לרגע שהוא יצא מהכלים וירביץ למישהו״ הוא המשיך, ״מה אני אמור לעשות עם המידע הזה?״ שאלתי ושילבתי את ידי, ״כולנו שונאים אותו ואתה היחיד שיכול ללכת למאמן שלנו ולספר לו מה הוא עשה לך, ככה, יעיפו אותו מהקבוצה ואנחנו לא נצטרך לסבול אותו יותר״ הוא חייך וכל הבחורים מאחוריו נראו מאוד מרוצים.
״לא.״ החיוכים ירדו מפניהם של כולם, פניו של דני השתנו משמחה לזעם בשניות, ״מה?״ הוא שאל, כמעט באותו הטון שאני שאלתי אותו, ״לא,״ חייכתי, ״כל השנה אתם נטפלים אלי, שלא לדבר על להרביץ לי ועכשיו, אתם מבקשים ממני ללכת להלשין על בחור שהרביץ לי פעם אחת חזק בזמן שאתם לא הפסקתם להחטיף לי בלי הפסקה כל הזמן. אם כבר אני אלך לדבר אל המאמן, זה יהיה עליכם״ אמרתי והרמתי את תיקי, שמתי אותו על גבי במהירות ועברתי את שורת השחקנים ההמומים מאחורי.
זה הרגיש טוב להחזיר להם. מאוד טוב.
רק כשהגעתי לכיתה שלי שמתי לב שטובי לא היה שם, הוא לא היה חלק מהפמליה הפעם ובטח שלא חלק מהתכנית.
אולי הם יודעים.
אולי כל קבוצת הכדורסל יודעים שטובי נישק אותי.
שטובי ואני ״יוצאים״.
שאני אוהב בנים.
אולי הקבוצה פחדה לשטף את טובי כי הוא יתנגד. כי זה קשור אלי.
אני לא רוצה שהם ידעו.
אני לא רוצה שהם ידעו שאני אוהב בנים.
אני לא רוצה לאהוב בנים ובעיקר לא את טובי.
לפעמים אני רוצה להרוג את ג׳וני.
איך הפרק?
YOU ARE READING
Small talk boyxboy
Teen Fictionג׳וני קרטר קיבל הרבה הערות, אימו אף-פעם לא העריכה אותו מספיק כדי שיהיה לו בטחון עצמי גדול יותר משל צנצנת, הילדים בבית הספר לא פוסחים עליו בצעדת המסדרון שלהם שמטרתה להביך נערים בדיוק כמו ג׳וני. טובי סיוארט לא פותח את פיו יותר מחמש פעמים ביום, הוא מעד...
