ערוך
-----------
נקודת מבט אביאל
״מה?״ שואלת אותי מוראל בפעם העשירית , כאשר אני מביט בפניה ובוחן אותם.
״כלום״ אני משיב לה בחזרה באדישות. ״מה כלום , מה אתה מסתכל״ היא עונה לי בשאלה, כאשר אני מביט בלאפה שלה שעוד לא נאכלה עד החצי אפילו, כאשר אני כבר סיימתי את שלי מזמן. ״לא מסתכל״ עניתי. ״אל תסתכל״ ענתה.
האמת ? שבחיים לא הייתה לי ידידה. בחיים לא דיברתי עם בנות ככה רגיל. זה היה תמיד יזיזות, מאשר ידידות. מוראל שונה. היא לא תתן תגוף שלה לבן אדם. זה מה שגורם לי לרצות להיות ידיד שלה.
״את מתכוונת לסיים לאכול מתישהו?״ שאלתי אותה כבר בחוסר סבלנות. ״לא״ עונה לי בציניות.
מה שכן , אני ומוראל קצת דומים באופי, במקצת . שנינו אדישים , ולא נותנים לאף אחד לשלוט בנו .
״הנה , כל כך קשה לחכות שלוש דקות ?״ שואלת אותי בעודה מראה לי שסיימה את הלאפה שלה. ״שלוש דקות? אולי שלוש שעות״ עניתי לה בעוקצנות , והיא גלגלה עינים.
״נו כוסעמק ״ אומרת מוראל כאשר מסתכלת באייפון שלה.
״אה ?״ שאלתי בכדי שתגיד מה קרה .
״ קלטו שהברזתי היום בגללך והתקשרו לאמא שלי. עוד יום מלא בחפירות מהכלבה הזאת״ אמרה לי ולא הבנתי מה פשר הכינוי. ״זו אמא שלך , למה כלבה ?״ שאלתי.
אני בחיים לא יקרא לאמא שלי כלבה . היא הדבר הכי חשוב לי בעולם , יותר מכל דבר אחר.
אבא שלי לעומת זאת הוא דבר אחר לגמרי. אבא שלי עזב אותנו , בלי כלום , כשהייתי בן שש. ילד בן שש שלא מבין למה אבא שלו כבר לא בתמונה, למה אמא שלו בוכה בכל יום, למה משפחה באה ומושיטה שטרות לאמי, למה בזמן שאחי הגדול ז״ל בא לימים מסוימים שהורים אמורים לבוא לבית בספר אבות של ילדים באים ומחבקים אותם.
״ לא יודעת , השיחות האלה איתה מעצבנות״ אמרה לי, ועזבתי את הנושא. לא נטחן את הנושא עכשיו.
נקודת מבט מוראל
״לכי הבייתה כבר ארבע לפנות בוקר, אני מחליף אותך , יש לך בית ספר״ אמר לי דן .
דן עובד יחד איתי בבר , והאמת שהוא הגיע רק לפני שעתיים ואני פה מתשע , אז אין לי בעיה לתת לו להחליף אותי ולחזור הביתה.
אני לא יכולה להבריז לפחות בחודש הקרוב מהלימודים , אם אני רוצה להמשיך לחיות .
כי קרוב לוודאי שאם אמא שלי תראה במשוב העדרות אחת או שיחה מהרכזת שכבה שלי, היא תבעט לי בראש.
״לילה טוב״ אמרתי לו בעודי יוצאת מהדלת מאחורי הבר, לא מחכה לתשובה. אני עייפה מכדי להקשיב.
״כנסי״ שמעתי קול מוכר כשיצאתי מהדלת האחורית, הסתובבתי וראיתי את ראשו של אביאל מציץ מהחלון של המכונית. נכנסתי לאוטו ומלמלתי ׳מה קורה׳.
״בסדר מה את עושה שם עד עכשיו יש לך בית ספר עוד ארבע שעות״ אמר לי .
״אביאל כהן דואג לי ? זה השיא, מה השלב הבא , שלום עולמי ?״ שאלתי בציניות.
סורי שלא העלתי המון זמן הייתי במחסור כתיבה ענקי.
פליז תגיבו
YOU ARE READING
Morel
Romanceמקום 2# בספרות נוער בתאריך 11.6 , אך הסיפור הועבר לקטגוריית רומנטיקה. מקום #21 ברומנטיקה. מקום #4 בקללות. הקריאה על אחריותכם , כל הזכויות שמורות לי.
