פרק 22

4.6K 207 15
                                    

אוקיי אז עכשיו שתתחילו לקרוא את הפרק הזה תרצו להרוג אותי , אבל כולנו יודעות שזה בסוף יסתדר .
_________________________________________
קמתי בבוקר , השעון בממיר הטלוויזיה מראה על השעה 7:30 .

כמה זמן שלא קמתי בשעה הזו.

היום אני מתחילה כיתה י״ב, לצערי.

צחצחתי שיניים, שטפתי את פניי ועשיתי את כל ארגוני הבוקר שלי, שמתי גינס סקיני שחור עם קרע בשתי הברכיים , חולצת בית ספר צמודה בצבע שחור ונעלי אדידס אדומות.

אספתי את שיערי לקוקו גבוה צמוד , שמתי דאורדוראנט, בושם , וכמה צמידים .

לקחתי 2 שוגי , את התיק אדידס השחור שלי וישבתי בסלון, מחכה לאדיר.

׳בוקר טוב נסיכה׳ ראיתי את ההודעה ששלח לי אדיר.

זוכרים את אדיר ? אז כן , חזרנו.

מה עם אביאל אתם שואלים ? אביאל הלך. אביאל מטומטם. אביאל לא יוצא לי מהראש.

אביאל ואני רבנו, ריב כסאח , שאחריו היו עוד המון ריבים, עד שהחלטתי לגמור עם זה כבר.

אני לא אוהבת את אדיר באותה רמה שאהבתי את אביאל , והאמת שאם יכולתי - כן הייתי חוזרת לאביאל.

אין יום שהוא לא בראש שלי.

אני לא מהאלה שמתכחשות לרגשות שלהן , כי אני באמת לא סיימתי את הנושא עם אביאל .

אין לי שמץ איפה הוא בכלל , הוא נעלם לי מהחיים .

בגלל שאני עולה לי״ב כבר , הוא כבר סיים את התיכון , אבל יש לו עוד כמה חודשים עד הגיוס לפי מה שאני יודעת.

אין לי שמץ אם הוא חי, אם יש לו חברה, אם הוא שמח, אם הוא עצוב , והלוואי שיכולתי לא לחשוב על זה בכלל.

׳אתה כאן ?׳ שלחתי לאדיר הודעה , ושמעתי צפירה של מכונית מחוץ לביתי , וידעתי שהוא כאן.

יצאתי מהבית ונכנסתי למכונית שלו, מתפללת כבר לרישיון משלי.

״איך יש לך כוח לקום מוקדם בבוקר בשביל להסיע אותי כשאתה סיימת את הלימודים כבר״ אמרתי לו .

״במילא אני לא אוהב לקום מאוחר , מבזבז לי את כל היום״ אמר .

ועוד פעם , המוח המעצבן שלי משווה את אדיר לאביאל.

אביאל, גם אם תהיה מלחמת עולם שנייה הוא לא יקום אחרי אחד בצהריים . כשהיינו ביחד הייתי צריכה לבוא אליו הביתה מוקדם להעיר אותו , אם הייתי רוצה לעשות משהו בבוקר.

״ביי יפה שלי״ אמר ונתן לי נשיקה בלחי , ויצאתי מהמכונית שלו.

״היי סיס ״ אמרה לי שיר, לוקחת לי מהשוגי. כן , התקרבנו מחדש. הרבה דברים קורים בחופש הגדול .

״שמעתי מחליפים לנו מחנך, ברוך השם״ אמרה לי.

״ישתבח שמו״ אמרתי .

אנחנו לא סובלות את המחנך שהיה לנו שנה שעברה , סבלנו אותו מכיתה י, עד עכשיו.

הוא פשוט אהב את כולם חוץ מאיתנו, והתנהג אלינו כמו לחרא.

״מה עם נועה לא ראיתי אותה״ אמרתי לשיר , והיא עשתה פרצוף של לא יודעת.

״מי מצאה חבר חדשששששש״ ראינו את נועה רצה אלינו צועקת.

״מי ?״ שאלתי.

״לא אני״ עשתה פרצוף מבואס, ואני ושיר גיכחנו.

נועה מתה לחבר , ברמות שנמאס לי לשמוע אותה כבר.

ביום שיהיה לה חבר , זה יהיה היום המאושר בחיי.

״מה עם אדיר״ שאלו אותי שתיהן ביחד , ונתנו כיף אחת לשניה , אומרות ׳סיסססססססס׳ בקול מעצבן.

״מה איתו״ שאלתי בחוסר הבנה. אני בחיים לא אבין מה לענות ששואלים אותי מה עם מישהו.

״למה את לא נפרדת ממנו וזהו ? את אמרת לנו בעצמך שאת לא אוהבת אותו ברמה של אביאל , לכי לאביאל״ אמרה נועה , כאילו זה פשוט כל כך לראות את אביאל ולקפוץ עליו.

״דבר ראשון אין לי שמץ אם אביאל חיי, דבר שני למה שנחזור בכלל ? בטח יש לו מישהי . וגם אני אוהבת את אדיר , אני לא אנצל אותו ולא אעשה לו כמו פעם שעברה. אני אפרד ממנו רק אם אני אפסיק לאהוב אותו״ אמרתי לוקחת נשימה ארוכה כי דיברתי מהר ברצף.

״ולמה לעזאזל אנחנו מדברות רגשי״ הוספתי, ושיר גיחכה.

לא סובלת שיחות קיטשיות.

ולרגע אחד (הדבר הכי צפוי לקוראות) , הפניתי את מבטי לאחור אל המכונית שנראיתה כמו של אביאל, ממנה יצאה עדי מכיתה י״א , מנשקת את אביאל בעצם שסוגר את דלת המכונית.

אני רואה שהוא בקטע של שביעיסטיות, כי הוא התחיל איתי גם שהייתי בי״א.

הוא קלט אותי , הזיז טיפה את שפתיו והפניתי את גבי.

Morel Where stories live. Discover now