אני יודעת הפסדתי שני שבתות.
אבל חופש פסח הגיע
ואני הולכת לחפר לכן על זה
פרק די קצר אבל אני אנסה להעלות יותר במהלך החופש.
תהנו =P
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
זאין:
חודשיים אחרי שחזר-
"לאן אתה הולך?" נייל שאל
"יש לי את האבודה באומנות, אז אני הולך לצייר" אמרתי מכניס לתיק צבעי שמן, גואש, צבעי עיפרון, מכחולים, בקבוק 2 ליטר של מים לשתייה וחבילת העפרונות שלי B2 כל הזמן אומרים לי לא להשתמש ב- B2 אבל אני לא עושה אתה מה שאומרים לי...
"תיקח אתך לפחות אוכל" אמר
"שני בירות יספיקו" אמרתי מוציא מהמיני מקרר שני בקבוקי זכוכית של בירה ומכניס אותם לצדדים של התיק.
"אתה רוצה שאני אבוא?" שאל
"למה? מה כבר תעשה שם חוץ מלדבר?" שאלתי
"ה-ש-ר-א-ה" איית את המילה השראה.
"אני לא חושב, יום טוב ניילר" אמרתי יוצא מהחדר שלנו ומתחיל ללכת, התיק על הגב, הבלוק ציור ענקי בידי הימנית מגולגל, וכוס תה שחור חם בידי השניה.
עקבתי אחרי התחושות שלי הלא מודע מוסר למודע לאן ללכת המוח מוסר לרגליים לאן להתקדם.
עצמתי את עיניי דומם שוקע אל תוך מוחי מתחבר לאדמה לטבע לצלילים ולשקט.
הרוח אשר נשבה על גביי האגם הגורם לתנועתם של הגלים החלשים, ציפורי שיר מזמרות, סנאים מתרוצצים על גבי הדשא.
חלצתי את נעלי ואת גרבי מניח את רגלי על הדשא הלח חש בחוליות שבה מתקדם מניח את דברי בצלו של עץ וצועד לאגם, מתיישב בצלו שותה את התה החם בוחן את סביבתי, באתי לפה הרבה אך לשים לב למה שבאמת קורה כאן לשמוע את העצים מספרים את סיפורן לאמן החובבני להרגיש שגופך והאדמה הופכים לאחד, זה קורה כשאתה לבד במציאות שלך לבד.
לאחר שסיימתי את התה התחלתי לסדר את המקום בו אני הולך לעבוד פרסתי מפת פלסטיק על מנת למנוע זוהמה, פיזרתי בצורה מאוד מסודרת את על הצבעים, צבעי השמן מסודרים לפי גוונים וכך גם צבעי העיפרון וצבעי הגואש, את העפרונות חידדתי והנחתי לפי סדר נוחות מהנוח ביותר למעצבן שבא לי לשבור.
מילתי את ראותי באוויר הקריר עוצם שוב את עיניי מנתק את מוחי ולוקח את רגליי החשופות אל פני האגם , מי האגם היה קרירים, מרעננים שמעבירים צמרמורת וזרמים עדינים לכל הגוף.
אז זה הכה בי, שקיעה, השמש עומדת להעלם מפני השמיים, אני רואה תמונה של שני אנשים אחד על הדשא ואחד בתוך המים עם חיוך רחב על פניו, זהו זה זו העבודה שלי.
לאחר מספר שעות הסרטוט הסתיים לקחתי במהירות את הטלפון שלי מצלם את האגם בכל מיני נקודות שונות, מגובהה והקרקע זוויות שונות.
אני אלך לפתח אותם אצל אד.
"הי יא אד!" נכנסתי לחנות שלו
"תראו תראו מאליק החליט להניח את כתר האוניברסיטה בצד ולבוא לבקר חבר ישן אני מוקסם" צחק
"כל מלך צריך להכיר את הנתינים שלו" אמרתי
"כל מלך צריך מלכה" חייך
"במקרה שלי מלך" קרצתי
"נו למה באת לפה?" שאל
"אני צריך שתפתח שלי עשרה תמונות בגודל A3 " אמרתי
"זה לא קצת גדול מידי?"
"אני משלם לך אחי פשוט תעשה את זה" נבחתי
"כן הוד-מהלתך" קרץ
"הנה פיקסו חזר! סיימת עם מונה ליזה?" שאל נייל עם כוס מרטיני בידו
"דה וינצ'י צייר את המונה ליזה, ומה אתה עושה עם מרטיני? "שאלתי
"הרגשתי קצת עשיר היום אז הכנתי מרטיני ג'ין אם דאבל זית" חייך
"אחי איפה הבירה שלך?" שאלתי
"לקחת את השניים האחרונות!" התעצבן
"הוא מגיע לך על זה מתנה ממני מועדו-" נקטעתי עלי ידי קליין שפרץ לחדרנו
"הסגתי לכם טיפשים כרטיסים למועדון שמתקיים שם המשחק שאני משתתף בו"
"מה דמקה?" צחקתי
"אחי אגרוף, איך שכחת? הוא העיף לך בוקס ושבר לך את האף כששאלת מאיפה בפצע בשפתיים שלו" נייל אמר
"מתי?" שאלתי
"היום, עכשיו... מישהו מחר שני כרטיסים וחשבתי עליכם..." חייך
"קליין? יותר מידי רגשות ממך" הערתי
"סתום, הנה הכרטיסים תבואו לא תבואו לא אכפת לי" אמר מעיף את הכרטיסים באוויר ויוצא מהחדר.
"יש אותך ביותר טיפש זאין?!" הרים נייל את הכרטיסים
"מה אתה רוצה!? צחקתי, אנשים אינטליגנטיים מבינים ציניות כנראה שניכם לא כאלה.." אמרתי מניח את הציוד על השולחן העבודה שלי
"אנחנו נלך ונתמוך כמו ששני חברים אמורים לעשות" אמר
"אני לא אוהב את זה שהוא מתאגרף, הוא יפצע יאבד דם ואז יגיע לבית חולים ואני האיש קשר שלו! אמא שלו תגיע ותכעס עלי! שלא שמרתי על הבן שלה, אוח שמרנים..." גלגלתי את עיניי
"אחי תכבד" הפליק לראשי
"אני אתארגן ונצא אמרתי" עוד משהו על קליין- הוא בא ממשפחה שמרנית, דתית כזו, כן הוא יצא מהארון אבל לא למשפחה שלו הוא אוהב אותם מאוד אכפת לו מהם, אז הוא לא מספר להם כי החברה שבא הוריו חיים ידחו אותם יחרימו אותם, אף פעם לא ניסיתי להבין אבל אמא שלו יודעת מהכול והשביע אותי לשמור על קליין, ואני מנסה.
הלכנו למועדון הזה שלו מחפש את החדר שלו, כמה אנשים באים להתאגרף פה?
"שלום, איפה החדר של קליין?" שאל נייל בחור גבוהה מקועקע, יותר ממני זה בטוח...
"חדר 24 הדלת בצבע כתום אדום, שם" אמר והמשיך ללכת.
"תודה..." מלמל בגלגול עיניים
"חצוף" אמרתי, והתחלנו לחפש את חדר מספר 24.
לאחר מספר דקות הגענו ופתאום הדלת נפתחה ויצאה משם בחורה לבושה מינימלי בצבע קבוצתו של קליין.
"הוא בטוח שם..." צחק נייל
נכנסנו היו שם מספר לוקרים חדרי שרותים ומקלחות ועוד מספר בחורים.
"יאו קליין יש פה יצורים בשבילך" צעקה נשמע
"תודה T.J " אמר והתקדם עלינו "אני שמח שבאתם, היום הולך להיות די קשה כי אני מתמודד מול D הוא מכונת הרג" הוסיף
"מכונת הרג, זה אמור להרגיע אותי?" שאלתי
"לא ניסיתי להרגיע אותך, עדיף אמת כואבת משקר יפה" אמר
"אוח משפט חרוש" צחק נייל
"סתמו, אבל תודה שבאתם לא חשבתי שתבואו, T.J יקח אתכם למקומות שלכם, תישארו איתו, אנשים פה משוגעים על כל השכל" אמר והלך
"אתם איתי" אמר T.J
"T.J זה קיצור לגונתן תומסון?" שאל נייל
"לא ה-T זה של אחי הצעיר תומס וה-J זה של אחותי התינוקת ג'וזלין" אמר
"אבל איך קוראים לך?" המשיך לשאול נייל
"אני T.J בשבילכם" אמר בקרירות מפנה את דרכנו בקהל הרועש.
אם יקרה משהו לקליין והוא לא ימות, אני אדאג שהפרצוף שלי זה הפרצוף האחרון שיראה.
הוא משחק אותה קשוח שלא אכפת לו מכלום ומאף אחד ויכול להתחיל מלחמה בחדר ריק אבל בפנים הוא דובון אחד גדול, חם ואוהב. אני דואג לו אכפת לי ממנו.
לא לשכוח להגיב ולהצביע
:*
YOU ARE READING
Prince Charming 2
Fanfiction-ספר שני- If they stand behind you, protect them. If they stand beside you, respect them. If they stand against you, defeat them. דירוג הכי גבוהה #4 בזיאם גמור👏
