=16=

407 30 6
                                    

ליאם- (כמה זמן לא עשיתי נקודת מבט שלו)

זה הסוף שבוע הכי טוב שהיה לי אי פעם.
זאין נמצא פה כל הזמן, צוחק בקולי קולות, מחייך לכולם, מעביר אנרגיה חיובית כזו שמיחדת אותו.
אני מאושר והאושר כה טהור, אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל זה שם ניצוץ קטן הגדל ונהפך ללהבה.
היום בבוקר זאין יצא להתאמן על החרב שלו עם פרמין, אמה החליטה ללמוד שם היא אז היא איתם.
לי יש את הפטרול הקבוע לעשות, משעמם לעשות אותו לבד, זאין היה איתי אתמול הפטרול פעם ראשונה והוא טען שזה- "בזבוז של זמן יקר, חסר טעם ומטופש"
אבל זה מחובתי כמנהיג לבדוק הכל ולוודא שיש לאנשי את מה שהם צריכים במקום זר זה.
התארגנתי בזריזות, כשזאין לא היה והבלאגן בממלכה התחילה היתי צריך ללמוד להתלבש לבד ולחבר את השיריון שלי לבד, קצת קשה אבל עם הזמן הבנתי ואני עושה את זה במהירות.
התקדמתי למטבחים בודק מסביבי גם עם הכול רגוע, ואז נכנסתי למטבח וכרגיל האופים וטבחים רצים ממקום למקום על מנת להגיש את ארוחת הצהריים בזמן.
ראיתי את אשן יושב בצד לאוכל תפוח והחלטתי להצתרף אליו.

"בוקר טוב אשן"
"ליאם, בוקר אכן טוב, כיצד עבר הלילה?" שאל
"כרגיל, חושב על איך להחזיר את כולם הביתה בריאים ושלמים"
"אבל זאין פה אתה יכול להתייעץ איתו לא?"
"מדוע אתה חושב כך?"
"לפי מה שסיפרו לי ולפי מה שאני חושב אתה וזאין תהיו שליטים הכי טובים שהממלכות יראו בכל ההסטוריה שלה" אמר
"תודה ידידי היקר אני מעריך את האמונה שלך בי" חייכתי
"אתה החזרת לי את המשפחה שלי, דאגת שכל החיילים יחלימו בכללי נתינים פצועים, אתה דואג ללמד את כולם הגנה עצמית לא משנה המין והגיל, אני תמיד אאמין בך כמו כל שאר האנשים, אתה המלך הראוי" אני לא אוהב את המילה מלך, זה סתם אותי תחת שלט, 'אני מלך תעשו ככה וככה ואני אערוף לכם את הראש' אבל אני רואה את עצמי בשונה ממה שאנשים רואים אותי, כל אחד חושב בצורה שונה ומסתכל על דברים בצורה שונה.
"תודה אשן, אני אמשיך בינתיים בפטרול" חייכתי
"אני לא אפריע לך" צחק ונתן דחיפה קטנה בכתפי

מהמטבח עברתי לשטח האימונים, ילדים בגילאים שונים לומדים עם לואי והארי, הם הביאו את הרעיון שגם ילדים צריכים ללמוד להשתמש בחרב, קשת וסכינים.
פרמין וזאין עובדים עם עוד כמה נערים בגילם, זאין לבוש בפשטות כמו שצריך, כמו שהייה בממלכה.
בגלל גודלו הלא כל כך גדול הוא חונך בזריזות מה שאפשר לו להתחמק בקלות מכל מכה המגיעה עליו מכל כיוון.
אני לא הייתי רוצה לראות אותו נלחם, הוא לא היה אמור לדעת איך להחזיק חרב בכלל, המחזור לממלכה אני לא לוקח אותו איתי, אני לא יכול לעשות את זה, לסכן את חיו כך, בשום פנים ואופן לא.
"הי ליאמו" הייתי כל כך שקוע במחשבות שלי שלא שמתי לב הזאין מולי.
"כן אהובי?"
"על מה אתה חושב על כך הרבה זמן?" שאל מודאג
"לא משהו שצריך להטריד אותך, איך האימונים?"
"אתה לא יכול לשנות את הנושא ככה!" אמר
"רגזני, באמת זה סתם, קורה כל כך הרבה דברים, הממלכה, האחים האלה, אתה! יותר מידי דברים בראש זה הכל"
"אתה צריך יום חופש" קבע
"אני לא יכול לקבל יום חופש, יש לי אנשים לדאוג להם" התנגדתי במהירות
"אני יכול לעשות את זה! אתה יודע למדתי מהטוב ביותר" קרץ
"זאין זו לא עבודה פשוטה" הנחתי את כף ידי על לחיי השמאלית שלו, על מנת לצמצם את הפער בינינו.
"החיים בחיים לא היו פשוטים, נכנעתי? לא! זה קטן עלי" חייך
"אני לא רוצה להכביד עליך, אתה רק נזכרת וכבר מתחיל להשתמש בחרב ולומד להלחם"
"אני רוצה לעשות את זה!"
"למה?" שאלתי מתוסכל
"בגללך, ליאם. אתה לא אוכל כמו שצריך, אני בטוח שירדת במשקל וזה לא בריא! אתה לא ישן מספיק, אתה רוצה להנהיג אנשים ולדאוג להם? קודם תדאג לעצמך"
"אתה מאוד דעתן" צחקתי
"אני לא צחוק טיפש!"
"הבנתי, נראה כבר מה נעשה בנוגע לעניין הזה, בינתיים אתה יכול לחזור לפרמין ואמה אני צריך להמשיך בפורטל"
"תהנה?" אמר או ביותר לכיוון של שאל.
"תודה" אמרתי נשקתי למצחו והמשכתי לי בפטרול.

הכל רגוע והולך כשורה, אבל אני חייב לבדוק אצל שראל משהו חשוב.
"צהריים טובים אדוני"
"שראל אתה בדקת את זה?" שאלתי
"כן, האחים יתעוררו לא מאף ממלכה אחרת, אך ורק הממלכה הזו, משמע שני אנשים מפה תתעורר בהם נשמת האחים"
"לטובה או לרעה?"
"זה העניין בגלל שהאבירים האפלים היו האבירים הנאמנים ביותר, הם היו אצילים בעלי לב זהב חכמים ומתחשבים, אכפתיים מאוד, אני חושב שזה תלוי בנו"
"אני לא מבין, אתה אומר בגלל כל הקוד הזה של האביר האפל זה יכול להיות לטובה, אבל זה יכול להשתנות תלוי בנו?"
"הוד מהלתך, אנני יודע מי יבחר, אך עליך לדעת שכל צעד שאתה לוקח עכשיו ישפיע מאוד על מי יבחר ואם הוא יהיה לצידנו"
בשם כל המאובנים.
מה לעזאזל?
כל מה שקורה עכשיו יחליט מי יהיה האחים האפלים, זה יכול להיות כל אחד, כל אחת, למה זה כל כך מסובך.
"לחייב להיות קשר דם בין הנבחרים?" שאלתי
"כן אדוני, שני הנבחרים זורם בעורקם דם של האחים" אמר
"תודה שראל, אני אבוא לפה מחר" זה מספיק בשבילי, מרגיש מסוחרר נזהר לא להתקל באף אחד צועד בחזרה לאוהלי, הייתי אמור ללכת למכבסה ובתי הילדים, אבל אני לא יכול.
ברגלים חלשות זחלתי לתוך מיטתי מרגיש גוף זר לידי
"יו ליאם, חזרת" חיבק את ידי, מתכרבל לתוכה.

"זאין, מה אתה עושה פה?" 
"לא מצאתי אותך בשום מקום ורציתי להיות איתך והכי קרוב אילך זה המיטה שלך" לחש

"קרה משהו?" הוא לא מתנהג ככה כל הזמן וזה מוזר

"לא קרה כלום, אני חושב" 
"מה זה אמור להביע?"

"אני מתכוון, הכל הולך כל כך טוב, איתך וכל השאר אבל אתם לא שייכים לפה, אתה תחזור לשם ושוב לא נהיה ביחד" אמר נמנע מקשר עין

"אני לא חושב שצריך לחשוב על זה עכשיו, יש לנו זמן ובוא נחייה עכשיו ונדאג לזה אחר כך" אתה לא יודע כמה שזה יושב לי בראש אוכל אותי מאז שנזכרת אולי אני לא אמרתי את זה בשבילו אלא בשבילי...

"אני יודע אבל בכל זאת, אני לא רוצה שתעזוב שוב, ועכשיו שאני זוכר על גופתי המתה" 

"אהובי אתה לא צריך לדאוג הכל יסתדר לטובה לא צריך גופה של אף אחד" צחקתי
"אוקי" 
השתיקה הזו, כל אחד בעולם שלו במחשבות שלו, ואני די בטוח שאנחנו חושבים על אותו הדבר.

היה איזה ספר שקראתי יום אחד, ממש ממזמן, שקיים איזה שרשרת, יש בתוכה דם של האלף האחרון, שיערה מראשו של חד קרן אני חושב וכל זה מוצק לתוך ציפורן של אריה ההרים, אבל גם יש לו משפחה חבריפ פה אני לא יכול פשוט לקחת אותו...
 אלו מצרכים שפעם היו מוצאים בקלות, אבל בגלל כל המלחמות והצייד הם נעלמו.

אני זוכר שאימי סיפרה לי פעם אחת שהייתה איזו מלחמה גדולה וכל זן האלף נכחד.

זן שלם

היו צדים אריות הרים בשביל הפרווה ואת חדי הקרן בשביל הקרן אומרים שזה נותן מזל טוב.
המון זנים אחרים נכחדו בגלל המלחמות של הזן האנושי, זה ממש עצוב.

זנים חכמים שהיו קיימים המון זמן, זנים מרפאים. הכל הלך לזבל איך שאומרים פה. 

"ליאמו?" 
"כן אהובי"
"אני אוהב אותך" חייך
"אני אוהב אותך גם זיי" צחקתי 
"מה כל כך מצחיק!?" 
"אתה כזה חמוד" חייכתי נשקתי לשפתיו בעדינות, העיטיות לא ממהר לשום מקום כי אנחנו פה ואני רוצה לנצל כל רגע איתו

אני שמח שהוא איתי פה, לא אהבתי להיות לבד.

אני רק תוהה כמה זמן יש לנו ביחד, אם אני לא אמצא פיתרון טוב

________
לא לשכוח להגיב ולהצביע!
אוהבת.
בשבת יהיה פרק וגם בראשון ;)
אולי גם שישי לא בטוח *_*

Prince Charming 2Where stories live. Discover now