=8=

376 41 7
                                    

פרק קצר

מחר מבחן בסוציולוגיה ולא התכונני.

אז זה יהיה פרק קצר.

ואולי אני אעלה פרק יום ראשון או שלישי.

לא לשכוח להגיב ולהצביע

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ליאם:

כמות האנשים מתחילה להצטמצם מיום ליום שעובר.
הנשים והילדים מספר גברים ואבירים והמרפאה הלכו ראשונים, הם יתחילו בנייה חלקית של המגורים הזמניים.
אחריהם נשלחו מבוגרים ועוד חלק מהגברים, למקרה והבנייה מתעכבת תהייה עזרה.
לא יכולנו לשלוח עוד, שלחנו את אמה, בטור שליחה, אחרי שכנוע ארוך ומייגע, להגיד לאנשים שלנו שבצד השני שאנחנו נתעכב כי הותקנו.
המתקפות היו עדינות, אבל זה מדאיג.
הם שלחו בחלקים את החיילים החלשים שלהם וברגע שהם יפסקו ונהייה לא מוכנים הם יפילו עלינו מתקפה עם החייליים הטובים ביותר שיש להם.

"ליאם, עליך לצאת עכשיו, התוקפים חזרו" נכנס מהר לואי לאוהלי ויוצא בחזרה.
לעזאזל הם לא מתעייפים...
לקחתי במהירות את חרבי ללא כל שריון על גופי יוצא לעזור לאנשיי הנותרים.

"מקסים! קח מהר אותו לאוהל שלי יש שם את כל מה שאתה צריך!" צעקתי לאחד החיילים מצביע על איש שנפצע.
"לא נמאס לכם עא!" צעקתי תוקע את חרבי בבטנו על התוקף וממשיך בדרכי.

נפצעתי אך זה לא משנה, זה לא כאב, האדרנלין הקל על הכאב.

המתקפה לא היתה כה קלה, נפצעו חיילים ונתינים שם הם.
אך היתרון מכל המתקפה זו הייתה שהסגנו שבוי.

"מחשבה טובה הארי" תפחתי על כתפו ונכנס לאוהל שבו קשרו את השבוי.

"הניה המלך, הכי חלש בהיסטורית המלכים, הוד מהלתך איך זה להיות הכי טוב מלמטה למעלה?" צחק
"מהו שימך?" התעלמתי
"הו, את מתעלם ממני? למה?"
שלפתי את החרב, הקצה שלה נוגע לא נוגע בגרונו "אני שואל את השאלות, מה שמך?"
"אשן" לחש
"גילך?"
"20 הוד מהלתך"
"מה אתה עושה פה? מי שלח אותך?" הורדתי את החרב מגרונו.
"הם שלחו אותנו בשביל להרוג אותך, אני לא רציתי אני נשבע אבל היא איימה שהיא תהרוג את אחי התינוק, בבקשה"
"מי זה הם?" שאלתי
"הם אחראים עלינו, מקצה הממלכה, זורעים פחד על כולם, רוצחים בדם קר, והאישה היא הנוראה מכולם"
"אבל מי הם? מה שמם?"
"אף אחד לא יודע, הם זוג ואחים, זה מה שידוע לי"
"ואיך מידע זה הגיע אילך?"
"שמועות רצות בכפרי הוד מהלתך"
"ידוע לך היכן אחיך מוחזק?" הוא הנהן נמרצות
"עם כל התינוקות והילדים האחרים, הם פלשו לארמון שלך, הם נמצאים בחדרך"
"בחדר שלי!?"
"כן החדר ההוא יש שם דיוקן שלך ושל עוד אדם, נאה אם הרשה לי לומר" חייך מקצת
"זאין, כן, אתה יודע איך הם פלשו לארמון?" שאלתי, ושוב הוא הנהן.
"הם אינם משתמשים כלל בדלתות הראשיות, רק דרך השבילים המוסתרים"
"הם יודעים על הפתחים הסודיים?"
"לא"
"מעולה נוכל להציל את אחיך ואת שאר הילדים" מלמלתי
"כיצד תעשה זאת?" שאל אשן
"לואי תשחרר אותו, פארמין תקרא לשראל שיבוא לטפל בפצעיו, והבא גם כיכר לחם"
"תודה הוא מהלתך" אמר אשן.
"והארי, תקרא למועצת המשמר ומפקדיה, אנחנו חייבים להציל את אותם ילדים" אמרתי
"זה לא נראה לך מלכודת או משהו?" שאל הארי
"לא, ואם כן, נברח" קרצתי והתחלתי לצחוק
"אתה ממש חיובי לגבי זה" חייך אשן
"עדיף את זה מאשר להוסיף חושך על זמני חשיכה"

אחרי שכל המועצה והמפקדים הגיעו, ואחרי שאשן אכל ונחבש, התחלנו לתכנן תוכנית הצלה.

כולם אומרו דברים שונים על מנת לא לגרום למפגעי, אבל הם אנשים אחרי הכול ואיזה מין מלך אני אהיה אם אתן להם לסכן את חייהם במבצע שאינם רוצים בו חלק כלל.
"לא, לא צריך להסגיר אף חייל, הם רוצים אותי, אשן אמר שהן רוצים להרוג אותי, אני אכנס עם אשן קבוצת חיילי משמר בודדים יכנסו הם מהפתחים הסודיים, יש לי מפה" אמרתי
"מפה? אף אחד לא צייר מפה לאף מסלול מסתורי בארמון" אמר שראל
"טוב אם אתה ילד קטן ומשועמם בעל יצר הרפתקני את יכול לעשות את זה, הלכתי לאיבוד הרבה פעמים את זמרו על המפה" חייכתי מגיש להארי את המפה
"בכניסה יש שלושה חיילים אני ואשן נטפל בהם, ויש גם בכניסה פתח סודי נכנס דרכו ונפגש בפיצול הדרך שיש בין השבי לחדרי לבין השביל לחדרה הלנה" אמרתי.
"ואם יהיה שינוי בתוכנית?" שאל אשן
"נברח" חייכתי
"תוכנית בשבילי" צחק, אני כבר אוהב אותו.

"אתה בטוח? " שאל אשן
"אחיך נמצא בסכנה, הייתם בסכנה תחת חסות הורי אני לא הם אני לא אתם לך, לאחרים לסבול, לא עוד" אמרתי.
"אני מעריך זאת הוד מהלתך"


אני אחראי לכל האנשים עכשיו, הם באחריותי אסור לי לאכזב אותם אני אהיה שונה מהורי, אני אהיה טוב יותר, טוב יותר מהם ומעצמי.
תמיד חשבתי שהמלך שולט על נתיניו, אבל זה נכון חלקית, כן המלך שולט על הנתינים אבל גם הנתינים שולטים על המלך, הם יכולים התמרד להביע את דעתם בחופשיות כי זו הזכות שלהם ואף אחד לא יכול לעצור אותם.
אני אהיה טוב יותר.

ככל שהתקרבנו יותר לארמון חשתי את פעימות ליבי עולות בקצב לא סדיר, כפות ידיי מזיעות נשמתי נהייתה כבדה.
"אתה לא נראה ניחוח" אמר אשן
"לא לא, אני בסדר, אני אהיה, אני חייב להיות" אמרתי בחיוך נושם עמוק, זה בסר אני אעשה את זה, אני המלך זו אחריות שלי, זה הבית שלי שאני נלחם עליו.
אני אהיה בסדר.


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לא לשכוח להגיב ולהצביע

Prince Charming 2Where stories live. Discover now