תמונה לפרק!
כמה זמן לא עשיתי את זה!?
סוף סוף...
להגיב ולהצביע!
תהנו🤘❤
_____________________זאין:
יום אחרי יום אני מתעורר, יום אחרי יום שיעורים בכיתות לימוד, יום אחרי יום אני רואה את הבחור ההוא, יום אחרי יום אני שומע אותו מדבר דברי חוכמה, יום אחרי יום אני מרגיש שאני נמשך עליו יותר מרגע לרגע.
זה מוזר...
כל כך הרבה דבר מוזרים!עוד בוקר רגיל, עוד בוקר עייף אבל יש כוס קפה, מתנה בכל בוקר.
"בוקר טוב איש" אמר נייל
"כן כן בוקר" מלמלתי
"חייב לעשות משהו איתך! את עוד תהרוג משהו עם זאין של בוקר" צחק
"תיזהר אני זה שמחזיק פה כוס קפה חם ולא אתה" ציינתי בחיוך מרושע
"אחי לא תודה" צחק "ויש מועדון חדש נפתח אומרים שהוא ממש טוב, מוסיקה טוב, ברמן וברמנית גם מאוד, ויש לו אוורור!" הוסיף
"אין לי פה שום אמירה פה נכון?" יש לי עבודה לסיים ואני חייב להגיש אותה מחר ואפילו לא התחלתי אותה.
"לא ממתי הייתה לך?" שאל בהרמת גבה.
"אוקיי, אבל אם אני נכשל אצל המכשפה זואי קאפר אני הורג אותך!" אסביר להניח אני אכשל, להרוג את נייל יהיה נחמד, צחקתי לעצמי.
"הוא צחק, בבוקר, אני רואה את המוות שלי קרב" מלמל נייל להתחיל לאסוף את הציוד שלו ויוצא מהחדר שלנו, יש לו בבוקר חזרות עם איזו להקה של הקמפוס, הייתי שם אבל המוסיקה שלהם לא כל כך התאימה שלי והחלטתי לתת מאה אחוז ממני לאומנות.טוב זאין השעה החופשית שלך נגמרה...
אני חייב להתחיל להתארגן.לאחר 20 דקות אם אני מעגל את זה אני מוכן ובדרך לכיתה עוצר לקפה בדוחן ופרמין שם עם חיוך רחב כמו כל בוקר בשבוע האחרון, יום אחד הוא לא היה נוכח וזה לא הרגיש לי כמו בוקר רגיל, אותו יום זז כל כך לאט.
"בוקר טוב זאין, באת לעוד כוס קפה?" שאל בחיוך
"כמו תמיד" צחקתי
"זה עוד יהרוג אותך, אתה צריך לשתות תה במקום קפה" ציין בזמן שהכין את הקפה
"לא תודה נאמן לקפה" צחקתי "מה יש לך לאחר ההפסקה פרמין?"
"היסטוריה" אמר
"של מה?"
"עולם? חיים? אדם? זה בכללי" צחק
"הו, וליאם הוא חבר שלך?" שאלתי מובך
"כן אנחנו חברים הרבה זמן, אבל לא מעבר" חייך מגיש לי את הקפה.
"ואתה יודע במקרה מה יש לו עכשיו?"
"כן כמובן, יש לו עכשיו ביולוגיה" אמר
"תודה פרמין, יום טוב! נפגש שוב" צחקתי
"יום טוב זאין" חייך
בחור טוב, בחור טוב פרמין.נכנסתי לשיעור בזמן, התיישבתי במקומי רגיל כבר לאשן שלידי ששוכח עיפרון או עט כל הזמן ומוכן מראש אם שתיים.
"בוקר טוב אשן" חייכתי
"תודה רבה, גם לך" הוא מאוד מנומס...
"עט?" שאלתי
"לא אני מאורגן יום" אמר 'חופר' בתיק שלו
"זאין?"
בלי כל מחשבה שלפתי את העט נוסף ומושיט לו.
"תודה"
"בכיף" חייכתי
הפרופסור נכנס לכיתה וישר פנה אלי,
"זאין, העבודה היא להיום אני אשמח לקבל אותה בזמן" אמר
"כן פרופסור" ועכשיו אני על הרדר שלו, נו באמת!
חלק מהתלמידים התחילו להגיש את העבודה ולהסביר על הציור שלהם.
כל מחצית הפרופסור נותן אפשרות לצייר איך שאנחנו רוצים, הוא תמיד 'בלוק מולך, מכחול היד, מוח כבוי, נשמה על פול גז'
זה מצחיק אבל נכון, באומנות, לא משנה איזו בין אם זו כתיבה או ציור, בין אם זה פיסול או שירה.
באומנות אין מוח-
אין הגיון.
וכשמדברים על הגיון אפרופו מישה צייר ציור של עצמו, כמו תמיד, אבל מבולגן לא מסודר כמו שמתאים לבחור עם OCD.
הוא הסביר וסיפר שהוריו מתגרשים והוא מרגיש מבולגן שבור.
באמת שכאב לי עליו.
"הוא לקח את זה רחוק" לחש לכיווני אשן
"אכן" הסכמתי.
"אשן מה איתך?" פנה אליו הפרופסור.
"כן אני מוכן" נעמד עם קנווס רחב ולא כל כך גבוהה, מוציא אותו מהתיק ששמר אותו בו.
הציור היה כל כך יפה וכאוטיק, מבולגן אבל שלו באותו הרגע,
השימוש של הצבעים הרגועים הצורה אלימה ולא מתחשבת, אם אפשר לחשוב על זה ככה בכלל.
"זה מקום מאוד יקר אלי, אפשר להגיד שגדלתי בו, את כל חיי, עם הורי ואחיי, זה היה מקום השלו ביותר, חשתי שם חסר כל דאגות ומוגן אבל קרה משהו שם מוות של זוג, זה שבר את כל האנשים במיוחד את הילד שלהם שעכשיו כל המשקל על הכתפיים שלו. עכשיו הוא נראה רגוע אבל הכאוס האמיתי מסתתר מתחת ליופי המזיוף, אין למקום הזה אושר ועושר עד עצם היום הזה אבל אני מאמין שהוא ימשיך להתקיים, גם אם יהיה הסוף של אחדים" אמר בקצרה אשן.
"מעולה אשן, עבודה מצוינת" חייך הפרופסור.
"תודה רבה"
וככה השיעור נמשך תלמיד אחר תלמיד הציג את עבודתו להסביר עליה מאיפה מקום היא הגיע, חלקם פרקו סוד כמוס היצירה וחלקם רגש טמנו בתוך עצמם.
"זאין למחר אתה מראה לכל הכיתה את היצירה שלך ואני מקווה שהיא בעלת הסבר מפורט!"
"אל תדאג היא תהיה כמו הקודמת" כי קיבלתי בה טוב מאוד.
"לא אני רוצה יותר מזה, יש לך את זה תן לזה לצאת אל תעצור את זה, אני מאמין בך" חייך.
וכך שיחרר את הכיתה.
אני לא יכול לאכזב אותו אחרי שהוא אמר שהוא מאמין בי.
אבל אני לא יכול לאכזב את ניילר שלא אבוא לבר שמצא.
אני אצטרך להסתדר.
מי אמר שלילה הוא לא זמן טוב לעבוד בו?
YOU ARE READING
Prince Charming 2
Fanfiction-ספר שני- If they stand behind you, protect them. If they stand beside you, respect them. If they stand against you, defeat them. דירוג הכי גבוהה #4 בזיאם גמור👏