אני רוצה לספר לכם על הסיפור הזה,
אתם כמובן לא חייבים לקרוא ופשוט להמשיך לפרק הראשון
אבל רציתי לשתף אתכם בסיפור של אלון ומייק
הם התחילו לדבר בראש שלי לפני מלא זמן,
לא ממקום של סכיזופרניה, אלה ממקום אחר
הסיפור נרקם לו מבלי שהייתי צריכה לעשות כלום,
למשל הסצנת פרידה של "החופש האחרון שלי"
הייתה חקוקה לי בראש הרבה לפני שקטעים אחרים היו חלק מהסיפור
ואני התאהבתי לגמרי באלון ומייק,
ואז מילים הפכו לשורות שהפכו לפסקאות ופתאום היה סיפור,
סיפור שקראתם
ואז דחקו בי להמשיך את הסיפור, כי הרי לא יתכן שזה יגמר בפרידה,
ומכיוון שהם כבר דברנו בראש שלי והם גם נפגשו שוב בראש שלי
הייתי רק צריכה לכתוב את זה,
ואז "זה לא יכול להיות הסוף " הופיע (דרך אגב השם נלקח מתגובה שמישהי כתבה)
ועכשיו בסיפור האחרון אלון נפצע,
ואני יודעת מה עומד לקרות כי הם הרי אצלי בראש,
אז יותר קשה לי לכתוב,
כי אני אוהבת את אלון, מאוד
אני מקווה שתהנו מהסיפור הזה
ותראו לי שגם אתם אוהבים את הסיפור - תצביעו ותכתבו לי
YOU ARE READING
ביחד ולתמיד
Romanceזהו סיפור המשך ל"זה לא יכול להיות הסוף" אם לא קראתם לא תבינו.... מייק חזר לארצות הברית על מנת למצוא דרך לחיות בישראל עם אלון, מה שהוא לא לקח בחשבון זה שהפעם הבאה שהוא יחזור לארץ זה יהיה לבית החוליםי כי אלון נפצע באימון. אלון בבית חולים מייק יו...