ביחד ולתמיד

פרק 28 (מייק)

היי לכל הקוראים, אני שמחה שאתם נהנים ואני עוד יותר אשמח אם תגידו משהו או תצביעו.. כי למרות שזה כיף לכתוב, זה גם כיף לדעת שיש מי שנהנה ממה שכתבת...

אז החלק השני של הפרק הזה יש כבר יותר מין, מי שלא רוצה שיזהר (-:

"היה ענק!" שרון צעק מקדמת הרכב, ישבתי מאחור נמעך בין שחר לבין ערמת תיקים שסחבנו אתנו. חייכתי, בהחלט היה כיף. שחר מבלי לדעת סיים לי את הטיול שהתחלתי עם ג'יין ואהרון לפני יותר משנה. עשינו את המסלול של צוקי דרגות יורדים בעזרת חבלים וסולמות קיר. זו הייתה חוויה מדהימה, נסענו ברכב עם אחיו הגדול של שרון, אמיר, ברכב מאחורינו נסעו חברים של אמיר. כולם חברים מאז הצבא ומידי פעם הם יוצאים לטייל ביחד. הפעם הם לקחו אותי איתם.

הייתי מותש לאחר לילה ללא שינה אבל הייתי מסופק. האדרנלין בטיול שמר אותי ערני ועכשיו בנסיעה נדדתי לי לתוך שינה הרכב היה כמו מיטת תינוק שערסלה אותי. אני לא יודע מתי אבל בשלב כלשהו פשוט נפלתי לתוך שינה עמוקה נטולת דאגות. לא שמעתי כלום, לא ראיתי כלום, צפתי בעולם ללא מחשבות.

"מייק קום" מישהו ניער אותי משנתי

פתחתי עיין אחת מנסה להבין מה קורה סביבי, פניו של שחר היו קרובות לי מחייכות

"מייק תתעורר" הוא שוב ניער אותי, ידו על כתפי קורע ממני את קורי שינה אחרונים

התרוממתי מעט במושב מסתכל סביבי ערב עטף אותנו, עמדנו מחוץ למבנה מוזר שלא היה הבניין בחיפה. הייתי מבולבל, לא מבין איפה אנחנו.

"הגיע הזמן לצאת" שרון ישב במושב הקדמי עם פניו אלי מעוטר בחיוך מאוזן לאוזן.

"מה?" שאלתי מבולבל,

"קום כבר, יש לך הפתעה, אתה צריך לצאת כדי לקבל אותה" שחר אמר בחיוך שובבי

"מה?" העברתי ידיים על הפנים מנסה להבין מה קורה איתי ואיפה אני

"תכסה לו את העיניים" שרון אמר לשחר

הסתכלתי שמאלה לכיוון שחר שישב צמוד אלי וחיוכו התרחב, הוא הוציא בנדנה מהכיס שלו

"מה אתה מתכוון לעושת עם זה?" שאלתי מהוסס

"אני מתכוון לכסות לך את העיניים?" חיוכו השובבי התרחב עוד יותר

"למה?" שאלתי מבולבל, קמתי לפני 5 דקות במקום שאני לא מכיר ושחר רצה לכסות את עיניי, זה נשמע קצת הזוי

"כי אתה צריך להיות מופתע אז אני רוצה לכסות לך את העיניים" שחר ענה כאילו זה ברור מאליו ואיך יתכן כי אני לא מבין פרט קטן זה

"אני לא רוצה שתכסה לי את העיניים" אמרתי

שרון הסתכל על שחר מרים גבה, שחר הסתכל עלי "נו, בבקשה" הוא התחנן