התעוררתי בבוקר עדיין בבגדים של אתמול שלוב בין האברים של שרון ששכב צמוד אלי. השעון מעורר צלצל קורע את השינה מעיני. הסתכלתי מסביבי קצת מבולבל מנסה להבין מי צריך בכלל לקום ולמה הלימודים מתחילים כל כך מוקדם? למה לא בצהריים?. אני ושרון היינו עסוקים בשלנו עד לפנות בוקר וידעתי שזה עומד להיות יום קשה בבית הספר. אבל זה היה שווה את הלילה של אורגזמות אחת אחרי השנייה בידיים המיומנות של שרון.
ניערתי את שרון שהיה צמוד אלי "שרון קום, יש בית ספר"
"לא" שרון מלמל לתוך החזה שלי אוחז אותי חזק יותר, לא יכולתי שלא לחייך לתגובה שלו
"תפסיק להזיל עלי ריר ותקום כבר" אמרתי מלטף אותו מנסה להעיר אותו בדרך העדינה.
"מממממ" הוא ענה בתגובה, בימים רגילים הוא מתקשה לקום, אז בטח אחרי לילה שכזה
ניסיתי לדחוף אותו ממני, אני לא יכול לקום כאשר הוא עלי "ממממ" הוא המשיך למלמל מהדק את אחיזתו אלי
פניתי למוצא האחרון, דגדוגים.
הכנסתי את ידי מתחת לחולצה שלו ומלטף אותו תחילה ליצירת הסכה ונעתי בזהירות לנקודה הכי רגישה אצלו מבלי שהוא יגיב. הוא התחיל לנהום קולות מרוצים מתשומת הלב, הוא עדיין לא הבין את כוונתי האמיתית. הגעתי לאזור המותן בדיוק מתחת לבית השחי, נקודה אותה הכרתי בעקבות שנים של קרבות בנינו. ופתחתי במלחמה.
"פאק, שחר!" שרון צעק מתפתל תחתיי
"אתה זה שלא הסכים לזוז" אמרתי צוחק ומגביר את הדגדוגים שלי אוחז אותו בין ידי ורגליי, שחר נאבק איתי והתחיל להשתולל
"שחר דיי" הוא התגלגל מצחוק "תפסיק תפסיק, אני אקום" הוא הוציא בקושי ממשיך להתפתל נאבק להתרחק מידיי.
צחקתי יחד אתו והפכנו לערמה מתגלגלת של זרועות ורגליים מסתובבים במיטה מצד לצד. פעם אני למעלה ופעם הוא. שנינו צוחקים. אחרי כמה דקות סיימנו את מלחמת הדיגדוגים מתנשפים כאשר שרון יושב עלי כעוכף מחזיק את ידיי משני צידי ראשי מקבע אותי שלא אמשיך.
"זה היה אכזרי" שרון אמר בחיוך מתקרב אלי ומניח את האף שלו על שלי, יכולתי להריח את הבל פיו מהבוקר, אבל לא היה לי אכפת, זה שרון, החבר הכי טוב שלי ואני לא יכול לספור כמה פעמים ישנו ביחד. כחברים, הייתי רגיל ומסתבר שאהבתי גם את זה בו, אהבתי את כולו
"אני משתדל לשמור אותך על ערני, שלא תחשוב שבגלל שאני אוהב אותך מותר לך להתחיל לזרוק זין" אמרתי בחיוך. החיוך נעלם מפניו של שרון ובמקומו הופיע מבט רציני. הוא התרחק ממני עדיין מחזיק אותי בידיו ומבטו בוער. לא הבנתי מה גרם לשינוי ועד שנפל לי האסימון, נפלט לי שאני אוהב אותו, ליבי התחיל להאיץ את פעימותיו בבת אחת מחכה בציפייה לראות מה יקרה, אם שרון יגיד את זה בחזרה או לא. כל שנייה שעברה רק גרמה לחזה שלי להתכווץ מפחד שהוא לא הולך להגיד את זה חזרה. שבעצם עשיתי מעצמי צחוק עכשיו והרגשות בנינו הן חד כיווניות.
YOU ARE READING
ביחד ולתמיד
Romanceזהו סיפור המשך ל"זה לא יכול להיות הסוף" אם לא קראתם לא תבינו.... מייק חזר לארצות הברית על מנת למצוא דרך לחיות בישראל עם אלון, מה שהוא לא לקח בחשבון זה שהפעם הבאה שהוא יחזור לארץ זה יהיה לבית החוליםי כי אלון נפצע באימון. אלון בבית חולים מייק יו...
