ישבתי מביט על הים, הזמן הזה רחוק מאלון היה כמו חופשה כפויה מעבודה. אתה נהנה, אבל היית יותר נהנה אם זה היה בתנאים שלך ולא בתנאים שכפו עליך. צילמתי המון תמונות, את הנבחרות שלחתי לאד וברנדון לשמוע את דעתם והם נתנו לי נקודות לשיפור מהן למדתי המון. רעיונות איך ניתן היה להסתכל קצת אחרת, איך אפשר היה לשחק עם אור וצל קצת שונה.
העולם הפך להיות ללוח הקנבס שלי שבו שחקתי עם המציאות סביבי, יושב כדי לתת מבט מלמטה, מטפס על מנת לתת מבט מלמעלה, מחכה שהשמש תעמוד מאחורי העץ כדי לתת לו זוהר דרך העלים. יצרתי מציאות קצת שונה.
רק את המציאות שלי לא הצלחתי לשנות, רק אותה לא הצלחתי לשנות נקודת מבט כדי לשנות אותה. התגעגעתי לאלון. התגעגעתי לבחור שהתאהבתי בו. שאני לא יודע אם אני אי פעם אקבל אותו בחזרה.
בשבועות שביליתי עם אלון היינו סגורים בבועה של שנינו, מידי פעם מטפלים ורופאים הצטרפו אלנו אבל רוב הזמן היינו אנחנו ביחד. עכשיו פתאום הייתי לבד, אחרי שנים שהייתי לבד השבועות ביחד אתו גרמו לי לשכוח איך זה להיות לבד, והביחד היה חסר לי. הוא היה חסר לי. לשבת בערב במיטה ולראות ביחד סרט. להחזיק ידיים מתחת לשולחן בארוחת ערב.
"אימא, מה את חושבת שאני צריך לעשות?" סוף סוף עזרתי אומץ לספר להורים שלי מה באמת קורה פה, כל הזמן הזה לא רציתי להדאיג אותם והם חשבו שהכול זר של שושנים. רק שהאמת המרה היא שהיה יותר זר של קוצים.
"את חושבת שאני צריך לנסוע אליו או לחזור הביתה?" שאלתי את השאלה שהעסיקה אותי רוב הזמן.
"בייבי, אני לא יכולה להחליט בשבילך, על מה תתחרט הכי הרבה?" היא שאלה מצידו השני של האוקיינוס
"אני אתחרט על אלון, אבל עכשיו אני לא יודע, אני כבר שבועיים מסתובב בישראל, מצלם ונהנה, אני חייב להודות, אבל אני מרגיש שאני עומד במקום, אני לא מתקדם לשום מקום. כולם כל הזמן מספרים לי איזה יופי אלון מתקדם בשיקום אבל אם הוא מתקדם כל כך טוב ואני לא חסר לו אז אולי כל הנסיעה הזו הייתה לשווא" אבן שהייתה על ליבי רק הכפילה את משקלה בכל רגע "אולי הוא לא באמת צריך אותי וטוב לו בלעדיי"
ישבתי לי על סלע בחוף אכזיב מסתכל על השמש שוקעת מולי צובעת את הים באדום וורוד. ישראל זו מדינה מטורפת יש בה אינטרנט כמעט בכל פינה. מה שאיפשר לי לשבת כך על חוף הים ולדבר עם ארצות הברית בלי בעיות קליטה.
"אני לא יכולה לדעת את זה, וגם אתה לו, רק אלון יודע את התשובה, אולי תשאל אותו?" היא הציעה
"ביקשו ממני לא ליצור אתו קשר כי מסתבר שלא להיות אתו עוזר לו להשתקם" אמרתי מוציא אנחת תסכול "את מבינה כמה זה אבסורד? הוא משתפר יותר בגלל שאני לא אתו, מה הוא צריך אותי בכלל לידו? אני יכול לחזור הביתה ולא יקרה שום דבר, ההפך, הוא ישתקם טוב יותר"
YOU ARE READING
ביחד ולתמיד
Romantikזהו סיפור המשך ל"זה לא יכול להיות הסוף" אם לא קראתם לא תבינו.... מייק חזר לארצות הברית על מנת למצוא דרך לחיות בישראל עם אלון, מה שהוא לא לקח בחשבון זה שהפעם הבאה שהוא יחזור לארץ זה יהיה לבית החוליםי כי אלון נפצע באימון. אלון בבית חולים מייק יו...
