נקודת מבט לוקאס
"למה אתה לא אוכל?" ליז מלטפת את ירכיי מתחת לשולחן. למזלה של ושל ג'ון שהצליחו להעלות אותם לכאן בלי שיקבלו עונש.
"אני לא רעב." אני אומר ועוצר את פעולתה. מביט בצלחת שמולי, לא מתכוון אפילו לנסות את הבשר המסכן.
אני מרים את מבטי אל השטנים שיושבים בשולחן, אבא כמובן שיושב בראש השולחן מדבר עם חבריו בקול רם. מהצד השני אפשר לשמוע כמה חברים מדברים עם ג'ון או יותר נכון מציקים לו כנראה על הטלנובלות שרואה ביום יום. רעש והמולה מתרחש בשולחן המסכן הזה עם עצמות וכוסות עם יין באוויר, ואני וליז יושבים במרכזו.
"למה אתה מתנהג ככה?" ליז מייללת ונמרחת עליי שוב בארוחה הזאת. איני יכול שלא להריץ שוב ושוב את מה שקרה היום, תוהה לאן אלי בכלל נעלמה.
"לא עכשיו ליז." אני מרים את קולי. כידוע, אני אחד שלא מסרב, במיוחד לא לליז, אך הפעם אין לי את הרצון לזה, לא עכשיו.
"השתנת." היא מניפה את שערה עם ידיה, מנסה למשוך את תשומת לבי. "מאז שאתה שם, אתה לא כמו לוקאס שאני מכירה..."
וכשאני חושב על זה, אני לא בטוח אם צודקת או לא, אך כמובן שהמשפט הזה מעצבן אותי.
"תפסיקי, כשתתאפסי על עצמך תדברי איתי." אני מנסה להשיב ברוגע למרות הסערה שמתחוללת בי מאז שאני כאן.
גובהו של אבי הסיח את דעתי כשנעמד, לוחש משהו לאחד מעוזריו והם מיד אחרי עזובים יחד. משום מה אני מרגיש את הצורך לקום וללכת לבדוק, ואני אכן עושה זאת.
"אני כבר חוזר." אני קם מיד מכסאי הכבד העשוי ממתכת שחורה, לא נותן לליז להשיב וכנראה שגם הורדתי לה את החשק להשיב, טוב, זה לא מדאיג כי אני יודע מה יקרה יותר מאוחר.
אני עושה את דרכי ועולה במדרגות באיטיות לאחר אבא ועוזרו, אך זה לא אותו העוזר ממקודם. אני מתקדם במסדרון החשוך שאפשר לראות מלמעלה את כל הבלגן המתרחש מטה.
אבי ועוזרו נעצרים מול חדר השינה שהיה שייך לו ולאמא. אני נעצר קצת לפני ונעמד מאחורי העמוד המקושט שמחזיק את הקומה.
"בדקת את זה?" אבי שואל בקול מאיים את עוזרו, אך הוא נראה כל כך בטוח בעצמו שלא מזיז עפעף.
"בטח שבדקתי, היא חיה ואתה יודע את זה, אך זה לא אמור להפריע לנו. אנחנו יכולים להתחיל עוד השבוע." העוזר שגובהו נמוך בהרבה מאבי משיב חזרה.
אבא נאנח, "בני החסר תועלת, איך עד עכשיו הוא לא עשה זאת! והעוזר האדיוט הזה שמדבר על נבואה טיפשה! אני מרגיש נבגד." הוא כמובן מרים את קולו יותר ורואים את זרמי האש שעוברים בכנפיו.
ובאותו הרגע, איגרפתי את ידיי וניסיתי לשלוט בעצמי. חסר תועלת?
"אדוני אין לך מה לכעוס. בנך כנראה נכשל אך אל תפסיק אותו מלהמשיך לנסות, זה רק הבונוס שבתכנון שלנו." העוזר השיב ברוגע.
YOU ARE READING
Love The Devil
Paranormal#1 על טבעי 3.3.2017 -גמור- *הסיפור הזה מ2015 בערך והכתיבה ברמה נמוכה* *שימו לב אני משפצרת את הסיפור ומתקנת, מזהירה שיהיה שינויים גם בתוכן, לא דרסטית אבל הוא דורש המון עבודה* תיעוב עמוק קיים בין מלאכים ושטנים, זה חוקו של הטבע ואין לשנותו. וחוק של טב...
