Love The Devil

~פרק 26~

נקודת מבט לוקאס

גופי נמשך אל תוך מקום זר, איני מצליח לראות דבר חוץ מצבע לבן הנותן תחושה ללא גבולות.

מה אני עושה כאן?

לרגע חשבתי כי אני מת, אבל לא ייתכן. המקום הזה בוהק מדי.

לאחר כמה רגעים שעיניי מחפשות אחר יציאה, קולות של עקבות מגיעות מרחוק.

גופי נדרך, איני יודע מי זה יכול להיות. הצעדים הולכים ומתקרבים, עיניי מתרכזות היטב בנעליים שמתחילות להתגלות מהרקע הלבן.

רגליים נשיות מתקדמות בצעדים קטנים אל כיווני. לבי מחסיר פעימה כשהיא עומדת עכשיו מולי.

"לוקאס." קולה חמים.

"אמא?" אני בולע את רוקי בכבדות. לא מוכן לקבל את העובדה שהיא נמצאת מולי, שלמה ומחייכת.

"אני רואה שבסוף החלטת ללכת בדרך הנכונה." ידה עוברת על לחי, תופסת דמעה שזלגה ללא רצוני. מגעה מצמרר את כל גופי.

אני מביט רגע למטה, תופס בידה בשתיי ידי. "למה דווקא בקבר שלך?"

"כי זה מה שנקרא בני, גורל." היא גורמת לי להרים את המבט חזרה, האישה שאני מעריץ כל כך.

"אתה הקשבת לי, עשית נכון. עכשיו כל מה שנותר לך הוא לחזור לשם ולעשות את הצעד האחרון."

שערה השחור גולש על גבה בקלילות, פניה נקיות, גופה שליו. הכנפיים שהראו על מעמדה נראות טוב מתמיד.

"עכשיו הגיע תפקידך, אתה צריך להחזיק את האנשים האלה בהרמוניה משותפת."

"אני לא מסוגל." קולי נשבר. "הכל התחרפן, דברים משתנים."

"נכון, והם משתנים לטובה לוקאס. אף אחד לא ציפה שתגיע למצב כזה, אבל אני מאמינה בבן שלי שיצליח לעבור את זה."

הדמעות האדומות מאיימות עליי ואני מתאפק שלא להישבר.

"ומה איתך?" ידיי אוחזות חזק את ידיה. לא מוכן לשחרר אותה שוב.

"זמני עבר בן. אבל שלא תדאג לי, אני חיה טוב." היא קורצת לי.

"אני מתגעגע."

"קדימה בני, אין לך זמן. תציל עולמות איתה, תביא שלום. אני אוהבת אותך."

לאחר מכן אני מרגיש את שפתיה נוגעות במצחי, ומיד אחרי גופה נעלם.

"לא..." אני נופל על ברכיי המקום הלבן שבו אני נמצא הופך לאדום עד אש. ידיי מתאגרפות וכולאות ביניהן את ראשי.
גופי נשבר, איני יכול להודות שאני בוכה.

***

"לוקאס!" קול עדין מהדהד בראשי הכואב, "לוקאס תתעורר!"

גופי קם במהירות השנייה כשידי אוחזת בחולצתה של אלי המבוהלת. אני מנסה להסדיר את הנשימות, מנסה להבין מה קרה כאן.