Love The Devil

~פרק 17~

נקודת מבט אלי

"עוד ציוץ אחד ואני הורג אותך." עורי מצטמרר כשמתקרב לאוזני ולוחש.

אני בוחנת אותו בדממה, לא מאמינה למצב אליו נקלעתי.

הוא מלפף את ידו סביב מותני ומושך אותי אל מאחורי המדפים.

"לא מאמין שאני זוכה לראות שוב את הפרצוף הזה." הוא ממלמל.

דבר זה לא רק מעצבן אותי, אלא גורם לי להאדים כשידו עדיין נמצאת שם על מותני.

"מה אתה עושה כאן." אני מביטה הישר אל עיניו השחורות, מצליחה לראות כמה כהות כנגד החשיכה.

"מעניין אותי לדעת למה את חושבת שזה עניינך."

"כי אתה נמצא במקום שאסור לך להיות, אתה צריך להסתלק מכאן." אני מכווצת את גבותיי.

הוא מגחך, "ולחשוב שהוקל לי למאית שאת חיה." פניו משתנות לכעוסות, "מי את שתגידי לי מה לעשות."

גבותיי מרפות ומבטי מבולבל, למה שיחשוב שאיני חיה?

"כמובן שאני חיה-" אני עוצרת את עצמי מלהמשיך, נזכרת במה שקרה ולאחר מכן אני מוצאת את עצמי כאן.

"אני מניחה שמצאתי את ביתי, אבל אני צריכה לחזור. אז אם ברשותך." אני מביטה טיפה בלחץ לכיוון ידו המלפפת את מותני חזק.

פניו בהתחלה מבולבלות, אך כשהוא משחרר, הוא מרים גבה. שיערו נע מעט וגורם ללבי לפעום במהירות.

אני לוקחת צעד אחד אחורה, מרגישה בטוחה יותר. המחסום שבתוכי האומר לעצור אותו מתגבר.

"אתה כאן עם מישהו." אני אומרת, מביטה ימינה לראות אם מתקרבים, אך כל מה שאני שומעת זה רעשים.

הוא משלב את ידיו בהתנשאות, "כדאי שתלכי מכאן עכשיו, חנונית."

"אמרתי לך שתפסיק לקרוא לי חנונית! ומי שצריך ללכת מפה הוא אתה, אתה נמצא בשטח שאסור לך כי אתה אויב ואני יכולה להלשין עלייך." אני מרימה טיפה את קולי, מתכוונת לעמוד על שלי.

אך מיד אצבעו עושה את דרכה אל שפתיי המורה לי לשתוק. אני מביטה בה בבלבול מה שגורם לי לפזול.

"מה את חושבת שאת עושה טיפשה, תהיי בשקט!" הוא לוחש בזמן שמתקרב אליי יותר ויותר.

"אתה מוכן ללכת מכאן עכש-"

"לוקאס!" נער הנראה בגילו של לוקאס ואליו מתלווים עוד שלושה בנים מביטים בנו. מה שבטוח שמוצאם הוא שטני.

מה הולך כאן? הם מבצעים פשע?

ובמחשבה שנייה,

איפה לוסי?!

נקודת מבט לוקאס

אני מוריד מיד את אצבעי חזרה, "גיימס."