מה ששלנו || הושלם

||•11•||

רק לשמור עליה

נקודת מבט - מאי - :

קמתי בבוקר והתארגנתי לבית ספר, לבשתי ג׳ינס בוייפרנד כחול וחולצה סגולה לקחתי משקפיי טייסים שחורות ויצאתי לכיוון בית הספר.
אח״כ, באוטו, בדקתי התראות אחרונות בפלאפון וראיתי שרון שלח לי בוקר טוב, שלחתי לו חזרה.

כל שיעור הסטוריה רק חשבתי על אתמול, על כמה כיף היה, על כמה רון כזה ג׳נטלמן. ההפסקה הגיעה וישבתי עם החברים באולם הקפיטריה, חיכיתי שרון יכנס, שילך אל השולחן השמור להם ויתן לי את המבט הזה של ״גם אני חשבתי על אתמול כל השיעור״ וימשיך ללכת.
״מאי את כזאת מעופפת אלוהים!״ אמרה מיכל.
״סליחה, מה אמרת?״ אמרתי וחייכתי,
״שיש הקרנת בכורה של הסרט שאנחנו מחכים לו כבר חודשים ביום חמישי ואנחנו רוצים ללכת.. את זוכרת שדיברנו בכלל על הסרט הזה?״ אמרה מעיין,
״בטח שזוכרת. הולכים. ראיתי את הטריילר,אחלה סרט!״ אמרתי, מנסה להשמע כאילו יש לי מושג על מה הם מדברים, למרות שאין לי. אני באמת קצת מעופפת בימים האחרונים..
רעש של דלתות נפתחות השתיק את הקפיטריה, כולם
הסתכלו אל קבוצת שחקני הפוטבול נכנסים רון וחיפש עם העיניים משהו.. עיניו נעצרו עליי. הוא התקדם לכיוון השולחן שלנו. כל הקפיטריה הסתכלו עליו ואחר כך עליי, כי הוא לא הסיר את מבטו ממני.
הוא התיישב במקום הפנוי לידי ושילב את ידיו על השולחן.
״לא ענית להודעה האחרונה ששלחתי לך.״ הוא אמר והצביע על הפלאפון שלי,
הקפיטריה עדיין דממה, ושחקני הפוטבול נראו כמו עיזים ללא רועה. אבל הם התאפסו על עצמם בתוך כמה שניות ובאו גם לשבת לידנו. ילדים נתנו להם את השולחנו שלהם כדי שישבו קרוב אליינו.
״לא ראיתי. מה כתבת?״ אמרתי לרון, חייכתי אליו,
היה קשה להתעלם מהגבות המורמות של חברי לשולחן והתלחששויות של יושבי הקפיטריה, אבל רון הסיח את דעתי.
״תראי בעצמך.״
פתחתי את הפלאפון וראיתי את ההודעה,
'כל השיעור חשבתי כמה זכיתי לצאת איתך ולהיות קרוב אלייך. ארוחה בחמישי?׳
סגרתי את הפלאפון וחייכתי אל רון, ואז פניתי אל החבר׳ה,
״חברים, תכירו, זה רון, הוא לומד איתנו בשכבה.״
ואז אל רון,
״רון, תכיר, אלה הם החברים שלי, מעיין מיכל ליהי יאיר עמית ואוראל.״
״היי חבר׳ה.״ הוא אמר ולחץ להם ידיים, וחייך חיוך מנומס.
נעמדתי במקומי,
״בוא רון, רצית לדבר איתי?״ אמרתי, מנסה למצוא תירוץ לקחת אותו לצד,
״מה? אה כן, בואי.״ אמר רון ויצא איתי אל החצר.
ישבנו על המדשאות הירוקות והענקיות בפינה מרוחקת,
״אני אשמח לצאת איתך בחמישי, אבל... יש שינוי בתוכניות. אני קבעתי עם החברים לצאת לאיזשהו סרט, רוצה להצטרף אלינו?״

״אוי לא״

״נו בבקשה? אני לא רוצה לבטל להם אבל אני כן רוצה לבוא איתך..״