●נקודת מבט אמה●
קמתי התארגנתי והתלבשתי,
חולצת בית ספר שחורה ג'ינס כחול בהיר ג'קט שחור ונעלי נייק אייר.
"בוקר טוב" אמרתי, לאמא ולאנג'ל שאכלנו ארוחת בוקר.
"בוקר טוב אמוש" אמרה אמא, ואנג'ל צחקקה והושיטה את ידייה כרוצה שירימו אותה על הידיים. חייכתי חיוך ענק והרמתי אותה עלי שתלתי נשיקות בראשה בלחייה ובצווארה והחזרתי אותה לאמי. הילדה הזאת היא בין מקורות האושר העיקריים שלי הגוש הקטן של החמידות הזה אהבה בלתי מתוארת יש לי אליה.
"ביי" אמרתי מחוייכת בעודי מתקרבת לדלת הבית.
הנהג הסיע אותי ונפרדתי ממנו לשלום הוא מאוד נחמד אבל הוא לא הפסיק לדבר על שלושת ילדיו. נכנסתי בשער והצלצול נשמע. התקדמתי לכיתה שראשי שקוע רצפה מלאה במחשבות שמבלבלות לי את השכל ומנסה להיזכר מה יש לי עכשיו מעבדה? ספורט?
"אה סליחה את יכולה להראות לי איפה י'ב 4" שאל ילד מצידי. אה נכון אני בכיתה.
הנהנתי "זה הכיתה שלי" אמרתי והרמתי את ראשי לראות מי זה הילד ובמהרה השפלתי שוב ככה שהוא לא שם לב מי אני. "בוא" אמרתי במהירות והלכתי לכיתה נכנסנו ושקט שרר הלכתי למקומי.
הילד נכנס והתיישב כמה שולחנות לפניי הילד הזה זה ג'יימס. הוא היה איתי בבית ספר הקודם, הוא יודע שהייתי בהריון. ואם הוא יידע מי אני הוא יספר לכולם. הוא היה זה שצחק עליי הכי הרבה והעליב אותי הכי הרבה.
למה יוצא שכולם באים לכיתה שלי הגעתי לכאן להתחלות חדשות אבל השדים מהעבר לא מוכנים לשחרר מה הלאה מייק יהיה איש פשע לשעבר? חחח אין מצב שזה יקרה.
כל השיעור רק הסתתרתי ממנו והשתדלתי שלא יראה את הפרצוף שלי שלא יזהה אותי כי אם הוא כן אז הלך עליי. ולא רק שהלך עליי גם אנג'ל תהיה בסכנה, למה? בגלל שאם הוא יספר, כולם ידעו ואם הוא יספר את הסיפור המלא, שזה היה לפני חצי שנה ו9 חודשים לא יהיה לליאם קשה לעשות אחד ועוד אחד ולהבין.
אני לא מעמידה את הילדה שלי בסכנה אני הולכת לעשות משהו שלא עשיתי הרבה זמן, אבל אני חייבת חיכיתי שתגיע הפסקת אוכל והנה הצלצול. "ליאן תביאי לי מהתירס שלך" ביקשתי. "אבל תירס עושה לך להקיא" אמרה, "אני יודעת בגלל זה אני צריכה תירס שיחשבו שאני חולה" אמרתי, והיא הנהנה והביא לי מהתירס שלה. איכ רק הריח גורם לי לסחרחורת זה לא אלרגיה או משהו אבל זה משכו פסיכולוגי שהתפתח אצלי, המתיקות יתר של התירס, הריח, לא יודעת מה בדיוק אבל זה גורם לי להקיא. זה קורה רק עם תירס מתוק.
קדימה את חייבת. בדקתי שהמורה רואה ואכלתי מהתירס והרגשתי איך הכל עולה לי "המורה, אני צריכה לשירותים" אמרתי עם קולות ניגוד הוצאת הקיא והמורה הנלחץ שהבין הנהן במהירות רצתי לשירותים והקאתי שטפתי את הפה וחזרתי לכיתה.
"הקאת" שאל המורה "כן אני לא מרגישה טוב גם יש לי כאבי בטן וסחרחורות" אמרתי בקול הכי אמין שיש ברשותי. הוא הנהן ואישר לי ללכת הביתה עם אישור לקחתי את האישור ורצתי מהבית ספר. הבאתי לשומר את האישור והלכתי הביתה.
איך קורה שתמיד שאני מנסה להיות אופטימית ולשמוח קורה משהו רע? הגעתי הביתה ושחררתי את המטפלת של אנג'ל. לאחר צחצוח שיניים אינטנסיבי.
ירדתי לסלון לשטיח המשחקים הגדול ושיחקתי עם אנג'ל "תגידי לי למה זה מגיע לאמא?" שאלתי מוציאה ממנה צחקוק היא שמה את כף ידה על הלחי שלי וליטפה אותה מתקרבת אליי בהליכה על ארבע ונותנת לי נשיקה בלחי. רציתי לבכות מהמחווה הקטנה והמלאת רגש הזאת. "צוצית שלי" צעקתי ומחצתי אותה בחיבוק מפזרת מלא נשיקות על פניה.
שוב הנושא של ג'יימס עלה לראשי. רגע מה עם לימודים מהבית? ככה אני גם יוכל להיות עם אנג'ל כן זה מושלם.
אחרי חצי שעה נשמע רעש המפתחות ואמא ואבא נכנסו הביתה.
"למה אני צריכה ללכת לבית ספר אם אני יכולה ללמוד מהבית ואז להיות גם עם אנג'ל?" התקפתי אותם בשאלה.
"זה לא פשוט כל כך" אמא אמרה.
"אמא בטח שזה פשוט בייחוד שאתם מהארגון" אמרתי.
"אבל אמה" אמר אבא וקטעתי אותו. "פשוט תגידו שאין לכם כוח אליי ושאתם מצטערים שאני הבת שלכם נו זה ברור איזה הורים רוצים בת עם תינוקת זה סתם עוול נכון" אמרתי והסתובבתי הולכת לחדרי. אני לא מבינה מה פלטתי אבל בכלל לא התכווהתי למילים הללו הוריי עושים מעל ומעבר בשבילי. אני פשוט צריכה קצת חופש מכל האירועים האחרונים זה הכל אני לא חושבת בצלילות כרגע. ואיכשהו ישנה נורה קטנה שדולקת וקול קטן שצועק שאם הם היו רוצים ממזמן כבר הייתי לומדת מהבית.
......................................................................
איך???
YOU ARE READING
Dangerous love- אהבה מסוכנת
Action✅ אהבה היא כמו סם אתה מנסה אותה ומתמכר אתה לא יכול בלעדיה והיא לאט הורסת אותך מבפנים. ככה אמה חשבה עד שהוא הגיע ושינה לה הכל בגלל טעות שעשה היא לא סולחת לו אבל בגלל טעות שעשה היא מודה כל יום. __________________________ Dangerous love הוא רומן...
