פרק 32♡: נכנס אלכוהול יוצאת שיחת נפש

1.2K 75 16
                                    

הגענו למועדון במכונית של עדי וראינו המון ילדים מהשכבה שלנו. בהתחלה לא הבנתי למה יש כל כך הרבה באז מילדים בשכבה על המועדון אבל עכשיו כשהגעתי לכאן אני מבינה. מסתבר שהמועדון שייך למשפחה של גיל. אחד הילדים מהשכבה זה שבחבורה של ליאם. אם אני לא טועה זה אותו אחד שראיתי באותו היום בחדר כושר הוא דווקא ממש נחמד...

אחרי חמש דקות הבנות כבר נעלמו משדה הראייה שלי הנחתי שהן הלכו לשתות.
"היי גיל" אמרתי כשראיתי אותו. "היי אמה" אמר וחייך.
״אנחנו צריכים להיפגש שוב, אולי נתאמן על עוד קרבות ביחד?" אמרתי והוא צחקק. "אני מעדיף להגיע הביתה בפעם הבאה ולא למיון" אמר. ״חלשלוש״ צקצקתי בלשוני והוא צחקק מניע את ראשו בחוסר אמונה.

"זה כישרון טבעי חמוד לא סתם אני בארגון" לחשתי כדי שרק הוא יישמע והוא צחק והניד בראשו. "אני חושב שאת ממש חזקה והיית יכולה להיות אחת הטובות אצלנו בארגון הפשע. אבל היי, את בחרת מה שבחרת" אמר מחייך.
״לא ממש" נאנחתי. "מה זאת אומרת, את רוצה להצטרף לארגון הפשע?" שאל לא מבין.

"לא לא , אבל כל המצב הזה... זה מסובך, אני מניחה שאתה בארגון הפשע והעולם התחתון וזה בגלל ההורים שלך שגם שם. נכון?" שאלתי והוא הנהן.
״ככה אצלי, אני ממשיכה אותם. אני לא בחרתי להיות בארגון. אני לא אגיד שאני לא אוהבת את זה כי אני כן. אני אוהבת לדעת שאני מגנה על אנשים האנדרלנין שזורם בגוף במהלך משימה. אבל, יש דברים שלפעמים הייתי מעדיפה אותם על פני להיות בארגון" אמרתי נאנחת. כמו חיים נורמליים לשם שינוי.

"איזה מן דברים?״ שאל מסוקרן. "זה מסובך" אמרתי.
״נו מה הבעיה? תפרשי! את לא חייבת להיות בסוכנות. את הרי לא כמו ליאם נכון. ליאם חייב להמשיך את המשפחה שלו הוא חלק בלתי נפרד מהעולם התחתון. אבל את, לפי מה שאני יודע ההורים שלך נפטרו ואת תחת חסותם של מנהיג הארגון את עצמך לא קשורה אליו. את רק הבת של החברה הכי טובה של אשתו."

אמר מחייך מנסה לעודד אותי נשכתי את שפתי התחתונה והשפלתי את ראשי זה אחת הסיבות שאני שונאת את הארגון. אני צריכה להתחבא, להעמיד פנים שאני מישהי אחרת, מישהי שאני לגמרי לא.
את הבת של חברה של אשתו, הקול הדהד בראשי. הלוואי שבאמת הייתי כזאת. אולי אז לא הייתי חייבת להיות בסוכנות והייתי יכולה להיות עם ליאם בלי הפרעות רק שנינו.

"אמה, את יודעת יש שמועות שיש להם ילדה זה נכון?" שאל. "הרי אם את קרובת משפחה את בטח יודעת נכון?״ שאל שוב.
כן יש להם ילדה ויותר מזה היא נמצאת כאן ועוד משהו היא כרגע מדברת איתך ומשקרת לך שהיא מישהי אחרת. למה? כי היא חייה בסכנה שלא יחטפו אותה או יאיימו על המנהיג של הארגון עם הדבר החשוב לו שזה היא הבת היחידה שלו. רציתי לצעוק אבל כל מה שיצא זה "אני מצטערת אבל לא ראיתי אותה אף פעם".

"אה, טוב" אמר.  "מה איתך? אתה נהנה בארגון הפשע" שאלתי "את צדקת במה שאמרת אני בארגון הפשע כי אני ממשיך את ההורים שלי. אני אוהב את המשימות שנותנים ולדעת שאתה נמצא עם אנשים שגם בחיי היום יום איתך. אני מניח שטוב לי ואם לא יהיה אני יכול לפרוש " סיים את דבריו. ״אבל את יודעת, לפעמים זה קשה״ התחיל לומר. ״מה קרה?״ שאלתי.
״את בטח יכולה להבין, שמעתי שיש לך אחות קטנה בטח הפכת להיות ההורה שלה אחרי שההורים של שתיכן מתו״ אמר וחייכתי לא תאמין עד כמה אני ההורה שלה. ״יש לי ילד, ואני לא מפסיק לחשוב מה אם יקרה משהו.״ אמר ומשך בכתפיו.
״רגע מה? יש לך ילד?!״ שאלתי מופתעת.
״כן. לא תכננו שזה יקרה אבל אני לא מצטער על כלום, הוא יצא בריא והוא יהיה חזק כמו אבא שלו.״ אמר בגאווה.
״ואיך קוראים לו?״ שאלתי בהתעניינות.
״סתיו״ אמר ועיניו נצצו כמו שהן נוצצות לי כשאני מזכירה את אנג׳ל.
״אני בטוחה שאתה אבא נפלא״ אמרתי ברצינות.
״מאיפה לך?״ שאל בהתעניינות.
״העיניים שלך נוצצות כשאתה מזכיר אותו, הוא חשוב לך, אכפת לך מהעתיד שלך רק בשבילו ובגלל המחשבה של איך זה ישפיע עליו.״ אמרתי ומשכתי בכתפיי.

"כיף איתך לא כל באנשי ארגון משעממים״ אמר בעוקצנות.
״את גם לא גרוע כמו שאומרים" אמרתי.
"מי אומר?" שאל.  "אומר מה?" שאלתי. "אמרת הרגע שאומרים שאני גרוע, מי אמר את זה?״ שאל. ״אה אתה, הרגע" אמרתי מחייכת והוא בתגובה נתן לי כאפה חלושה לראש. ״היי, לא שמעת עם המשפט לא מרימים ידיים על בנות?" שאלתי עדיין עם חיוך על הפנים.
״ ראינו כמה עדינה את עדיין יש לי צלקת. פעם הבאה שיש משימה, אני אבדוק עם ארגון הפשע ואוודא שאת לא תהיי קשורה למשימה. אם כן אני לא יוצא אלייה" אמר "חה חה ממש בוגר" אמרתי והפעם אני נתתי לו כאפה חלושה לראש.

"בואי לרקוד שנינו צריכים לצאת קצת מהבאסה" אמר הושיט לי יד. "אתה יודע, בחיים לא חשבתי שנתחבר ונהיה ידידים" אמרתי וצחקקתי. "למען האמת גם אני לא אבל החיים מפתיעים.״ אמר והנחתי את ידי על ידו הוא משך אותי לרחבה והתחלנו לרקוד. התגעגעתי לכל זה. לילה אחד של צחוקים בלי שיגועים או משימות שצצות משום מקום.
נתתי לעצמי לסרוק אותו גיל הוא ילד יפה,
מאוד אפשר לומר.
שיערו בלונדיני ארוך יחסית לבן כזה שמגיע עד לכתפיים שאפשר לעשות איתו גולגול קטן כזה. עיניו ירוקות וגדולות אף סולד ויפה.
הוא שרירי ברמה שלא תבייש מאמן חדר כושר. מזכיר קצת את השרירים של ליאם אבל הוא לא כמוהו בכלל אני חייבת להפסיק להשוות דברים לליאם.
השפתיים שלו בינוניות ומבנה הפנים שלו משורטט כאילו ישבו ועבדו על שיוף מדויק של מבנה הפנים הזה.

השעה אחת בלילה ועדיין לא ראיתי את ליאם בעיניי. "תכף חוזרת" אמרתי לגיל והוא חייך והנהן הלכתי לכיוון השירותי בנות. נכנסתי עוקפת את הזוגות השיכורים שמתמזמזים בלי הפסקה ונעלתי את תא השירותים מאחוריי ורק אז בשקט שמעתי קול של שיחת טלפון. ״אמא" על הצג התנוסס שמה.

"אמא, הכל בסדר?" שאלתי חושדת. "כן! כלומר לא. צריך לדבר, שלושתינו." אמרה "שלושתינו, אני את ואבא?" שאלתי. ״לא. אני את וליאם" סיימה לדבר ופערתי את פי אני לא יודעת למה היא רוצה לדבר איתנו אבל אין לי תחושה טובה בנוגע לזה.
.............................................................................
מקווה שאהבתם❤️

 Dangerous love- אהבה מסוכנתWhere stories live. Discover now