סיימתי לבכות ובדקתי בפעם האחרונה שלא נשאר לי סימנים של בכי, לעומתי רוב שרוול החולצה של מייק היה רטוב.
אבל לא היה לו אכפת כל כך, נראה כי לא שם לב לכך בכלל.
הצלצול נשמע וההפסקה נגמרה. נכנסנו לכיתה וככה עבר יום הלימודים. מייק ליווה אותי הביתה וחיבק אותי לפני שנכנסתי. הוא לחש לי. "את יודעת שאני תמיד פה בשבילך נכון אמ". קרה לי בשם הקיצור שחבריי קוראים לי בו.
אני הנהנתי בהסכמה וחיזקתי את החיבוק שלנו נפרדתי ממנו ונכנסתי הביתה.
"איך היה בבית ספר" אמא שאלה ובאה אליי עם אנג'ל על היידים שלה
לקחתי את אנג'ל ממנה וחיבקתי אותה את התינוקת הקטנה שלי.
סיפרתי לאמא שלי מה קרה היום ושליאם הגיע אלינו לבית ספר והיא הרגיעה אותי. "הוא אפילו לא זוכר אותך תתעודדי מזה ואל תדאגי אני אדבר עם המורה שלך שתעביר אותך מקום" אמרה ואני חייכתי למשמע דבריה.
ליד הבית שלנו יש גינת משחקים ועד שיש לי שבוע חופשי בלי מבחנים אני אנצל את זה לטייל עם אנג'ל. זמן איכות אמא וילדה. ארגנתי את אנג'ל והתלבשתי לקחתי טלפון אוזניות עגלה ובקבוק חלב לאנג'ל ויצאתי.
הגענו לגינה וישבתי עם אנג'ל על הספסל קצת אוויר בהחלט לא יזיק לשתינו עצמתי את עיניי ונתתי לעצמי להיסחף במחשבות אחרי כמה דקות חזרתי לעצמי ושמתי לב שאנג'ל לא לידי.
שמעתי את צחוקה המתוק והסתובבתי בראשי לכיוון הקול ראיתי אותה משחקת ביחד עם ליאם. מהר הלכתי אליה והרמתי אותה אליי.
"סליחה פשוט במקרה עברתי כאן תכננתי להעיר אותך אבל היא התחילה לבכות אז התחלתי לשחק איתה ולהצחיק אותה וכנראה שהזמן עבר ולא שמתי לב..." אמר ממש מפגש של אב ובת חשבתי וגיחכתי לעצמי
"מה מצחיק" שאל. "אתה לא נראה טיפוס של ילדים קטנים" אמרתי מחייכת חיוך קטן. "את לא יודעת עליי הרבה דברים" אמר וחיוכי נמחק הוא חזר להיות מגעיל.
"לא חשוב" אמרתי נאנחת מעבירה את ידי בשיער. "פעם הבאה תעיר אותי" אמרתי, בקול נוקשה. רק חסר לי שישים לב כמה הם דומים.
"טוב סליחה, בואי תהרגי אותי" אמר. גיחך והרים את ידיו כחף מפשע. "אולי באמת" סיננתי בשקט ובשיניים חשוקות וגלגלתי את עיניי לפתע הרעיון להרוג אותו כל כך מפתה. אולי רק מכה קטנה לחלק גופו התחתון לדאוג שבטוח לא יוכל להביא עוד ילדים...
שעוד מישהי לא תסבול. נשמתי עמוק והסתובבתי עם אנג'ל לעגלה שמתי אותה בעגלה והלכתי לכיוון הבית זה לא שווה את זה אמה.
"רגע זאת אחותך?" שאל "כן ותתרחק ממנה" אמרתי בחדות ומהירות.
"את יודעת, אתן ממש דומות" אמר. כמה שאתה טועה אתם יותר דומים אתה אפילו לא מבין כמה... חשבתי לעצמי והלכתי במהירות הגעתי הביתה ונעלתי את הדלת הנחתי את אנג'ל שכבר נרדמה במיטה והלכתי לסלון.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת בדקתי דרך החלון שצמוד לדלת וראיתי את ליאם. נו מה העלוקה הזאת רוצה עכשיו? "מה" שאלתי ופתחתי את הדלת "שכחת את זה" אמר והביא לי את הבקבוק של אנג'ל. "אה" אמרתי ובאתי לסגור והוא נכנס בשנייה האחרונה.
"מה אתה רוצה" שאלתי "בית יפה יש לך" אמר " לך מכאן" אמרתי והתעצבנתי מי הוא
חושב שהוא. "יודעת קצת מוזר לי שיש לך שומרים ובית כל כך גדול" אמר והסתכל היישר לתוך עיניי "אני מרגיש שהייתי פה פעם" הוסיף כן הוא היה פה אבל ממש מזמן כשעוד הייתי קטנה...
שעברנו לתיכון עברתי בית ספר ועיר לבית קטן ונורמלי שמתאים לשלושה אנשים עם כמה שומרים ולא יותר. אחרי המקרה עם ליאם חזרנו לכאן לבית הקודם והענק שלנו עם כמויות של שומרים.
הוא התחיל ללכת לכיוון התמונות שבסלון שיט לא! יש שם את התמונה שלי ושל אנג'ל.
אחרי הלידה אני לבושה בשמלת בית חולים מחבקת את אנג'ל ומסתכלת עליה על הדבר הקטן ששיך לי והיא עם עיניה הסגורות מתחפרת בתוכי. הפעם הראשונה שאחזתי בה.אסור שהוא יראה את זה...
---------------------------------------------------------
ליאם יראה את התמונה או לא👀
תכתבו לי מה דעתכם??👐
אוהבת💋❤💘
YOU ARE READING
Dangerous love- אהבה מסוכנת
Aksi✅ אהבה היא כמו סם אתה מנסה אותה ומתמכר אתה לא יכול בלעדיה והיא לאט הורסת אותך מבפנים. ככה אמה חשבה עד שהוא הגיע ושינה לה הכל בגלל טעות שעשה היא לא סולחת לו אבל בגלל טעות שעשה היא מודה כל יום. __________________________ Dangerous love הוא רומן...
