נ.מ נטליה
בוקר~
קמתי בבהלה חלום לא רגיל ומאוד מטריד, לא גרם לי מנוחה.
בחלום אני רואה את אבי בעבר לוקח יהלום שלא שייך לו בכדי לנסות להביס את קלאוס ולהיות חופשי, חופשי מהפחד,חופשי מהכאוס והמלחמות.
היהלום לבן בגוון תכלת בוהק, יפה להפליא, יהלום שעוד לא נראה כמותו.
אני יודעת מי הוא היה אבי בעבר לפני שהכיר את אימי, אבי,קול מיקלסון ערפד מקורי שהרג ושתה דם להנאתו כמו פסיכופת מניאק, הערפד המקורי שפשוט היה נהנה מההנאה שבהרג,
בסך הכל אבי רק רצה תשומת לב הוא רצה גם להיות חלק משמעותי בנדר הזה של 'תמיד ולנצח' כמו שחלקו אותו, רבקה,אלייג'ה וניק יחד אך כשלא הרגיש את החלק הזה הוא פשוט השתולל והפך לערפד רוצח וחסר רחמים.
הוא תמיד הרגיש שלא היה מקום עבורו נוסף בשולחן שהם חלקו לסודותיהם ולנאמנותם החסרת תקנה לקלאוס.
אבל אני גם יודעת שאבי מצא את הגאולה,באימי דיווינה קלייר מזה אלף שנים,הוא ידע שבשבילה שווה להשתנות ולהיות אדם טוב יותר, ואז כל המשפחה ידעה דבר נוסף כמו שהופ היא הגאולה היחידה של דודי קלאוס כך גם אני הגאולה הקטנה לאבי, קול מייקלסון האח הצעיר לבית משפחת מייקלסון.
אבל היהלום הזה יש בו משהו הוא לא סתם משום מקום הופיע וחלומי התמקד ביהלום ובכוחו שקורן, הגעתי למסקנה שאני חייבת לדעת את משמעות היהלום הזה.
קמתי מהמיטה, מסתכלת קצת בטלפון מקשיבה למוסיקה האהובה עליי באוזניות, משתדלת להדחיק את החלום הזה עד כמה שאפשר, אני לובשת חולצה שחורה עם סימן של אדידס בצד השמאלי של החולצה, מותאם עם טייץ ונעלי ספורט שחורות גם, אני מפזרת את שיערי ושמה על ראשי כובע מצחייה לבן, לוקחת את התיק,
"נטליה את רוצה שאני אקח אותך לקולג'? אני לוקחת את הופ" היילי שאלה, כשאני בדרכי לצאת מהבית, "לא זה בסדר" זרקתי לעברה ויצאתי במהרה לקולג',
המרצה של השיעור נכנס.
לפתע תקפו את עיני תמונות חדות ששבות והולכות, יצאתי במהרה לכיוון הספרייה, פתחתי שוב את המחברת וציירתי את היהלום הזה.'אלוהים יש משהו עם היהלום הזה ואני חייבת להבין איך הוא קשור בחיי-' חשבתי ביני ולבין עצמי באותה שעת הבוקר, 'ולמה פין אחיו הגדול של אבי הופיע בחלק מהתמונות החדות הללו' המשכתי להרהר.
דבר אחד ידעתי ושמתי בראשי, אם אני רוצה לדעת מאיפה היהלום הגיע אני צריכה להבין איך הוא קשור לאבי ולפין, ואם אני רוצה לדעת את כל זה כנראה שאצטרך לדבר עם כמה אנשים מעברו של אבי ולברר אודות היהלום...
נ.מ דיווינה
אני קוראת לרבקה,הופ ופרייה, לאחר מה שקרה לי בחניון עם הופ ורבקה החלטתי שחייבים לתכנן תוכנית גם אם בידיעה שזה גדול ואולי מסוכן מאוד אך המחשבות הללו פחות עניינו אותי כי היה אכפת לי מקול ומנטליה, ומהשאר.
"טוב תקשיבו, אחרי ההיתקלות הלא צפויה בכלל שהייתה לנו עם המכשף ואחרי התשובות שהחזיר הלחש איתור שעשינו
החלטתי להקדים את המכשפות ולהרוג אותן לפני שיתחילו לתקוף ויפגעו בקול או נטליה, מכיוון שהן מחכות שאהיה לבד ופגיעה בכדי לצלוף בי את האש שלהן, אם אני חלק מהעבודה השחורה שלהן
הם חלק מהרשימה השחורה שלי! לכן החלטתי גם שאעשה את זה לבד כי אני לא רוצה לסכן גם את החיים שלכם, אולי מוטב כך אולי מוטב שרק אני יסתכן לבד" אמרתי כשאני עומדת מאחורי החלטתי
שהייתה החלטה מאוד מחושבת וברורה, אני אסתכן לבד בלי לסכן את השאר,
"את טועה דיווי את לא לבד, אנחנו משפחה, 'תמיד ולנצח'" לפתע היילי הפתיעה משום מקום, "מה את עושה כאן?" שאלתי את היילי מבולבלת,
"אני גם אעזור וזה קצת פוגע שרק הופ ידעה לפניי מבלי ידיעתי" היילי זרקה בציניות, "אין כבר מה לדעת כי החלטתי שרק אני מסתכנת" השבתי,
"את טועה דיווי אנחנו כבר בתוך זה אם תירצי או לא אי אפשר כבר לצאת, אם המכשפות רוצות להילחם, בואו נראה להן שגם משפחת מיקלסון לא נשארה חייבת יותר לאף אחד שגם אנחנו יודעים להשיב מלחמה צולבת אש פי שניים משלהן" רבקה אמרה בהחלטיות,
"הרשימה השחורה שלך זאת גם הרשימה השחורה שלנו, דיווי את גם מייקלסון" פרייה התעקשה...
ערב~
נ.מ נטליה
ישבנו לאכול ארוחת ערב, אני מסתכלת על הטבעת נישואין של אמא שלי,
(התמונה שמצורפת לפרק זאת הטבעת נישואין של דיווינה),
לפתע שוב זה חוזר אליי אותן התמונות הטבעת נישואין של אימי זה היהלום בכל אופן מחצית מהיהלום, ולמה לעזאזל פין היה חלק מהתמונות הללו, כל מה שאני צריכה זה לדעת מי היהלומן שעשה את העבודה בטבעת נישואין של אימי ואז אני אדע על הסוג יהלום שמדובר עליו,
"אמא אני אוכל לצלם את הטבעת שלך?" שאלתי, "כן" היא השיבה לעברי בבילבול, "אל תדאגי זה בשביל עבודה מסויימת לקולג' לא משהו גדול" שיקרתי וצילמתי את הטבעת, ושמתי בראשי תוכנית,
ללכת לברר ליהלומן הראשי שכאן בניו אורלינס ולברר עוד אודות היהלום וסוגו וגם לנסות ליצור קשר ולדבר עם פין להבין מה עומד מאחורי כל זה ואיך אבי והוא קשורים ביהלום הזה.
-סוף פרק 24-
YOU ARE READING
התכלית שלי 1//המקוריים
Vampiriמקום 1- #מדעבדיוני 8.12.2018-9.12.2018 דיווינה~ "אחרי שלוש שנים שב לחיי, הערפד שאהבתי יותר מכל, אחרי הבגידה שלו הוא השאיר אותי מאחורה עם מיליוני רגשות מנופצים ולב אחד שבור, והכל מערפד אחד, קול מייקלסון" --- לסיפור הזה יכול ליהיות אלפי רגעים ,אלפי נש...