התכלית שלי 1//המקוריים

פרק 27- יומני היקר

בוקר~

נ.מ קלאוס

"היי נטליה, מה את עושה כאן?" אני שואל את נטליה כשאני מבחין בה עומדת בכניסה לחדר העבודה שלי,

"אני צריכה לדבר איתך אבל יש לי תנאי, שאף אחד לא ידע מהשיחה הזאת, בעיקר אבי ואימי" היא ענתה והתיישבה על אחד מהכיסאות שבחדרי,

"דברי" אני משיב לה, "לפני כן תבטיח לי!" היא מתרה בי בעקשנותה, "אני מבטיח, עכשיו את מוכנה לספר לי מה קרה?" אני שואל אותה,

"אתמול היה לי חיזיון מהעתיד, זה לגבי יהלום מסוים, שנלקח על ידי אבי בתקופה שבה מרי-אליס קלייר הייתה אחת מהשוליות מכשפות שלך והערת את דוד פין ואבי" היא החלה לומר,

"את מתכוונת ליהלום ארבעת האלמנטים יהלום בגוונים של לבן וכחול שמיים, אני טועה?" אני שואל או יותר נכון אומר,

"כן, אבל החיזיון שלי לא התמקד רק ביהלום אלא גם במספר תמונות חטופות, באחת התמונות ראיתי את להקתו של סקוט מקו'ל מעיירת בייקון הילס"

היא משיבה לי מלאה בספקות לתגובתי ובעיקר מהחשש שקול ודיווינה ידעו, "ולמה את מספרת לי את זה?" שאלתי מעט מבולבל מנסה להבין את כוונותיה,

"אתה בן כלאים, אתה גם זאב וגם ערפד מקורי, אני צריכה את העזרה שלך כדי למצוא את סקוט מקו'ל ואת להקתו, יש מכשפה שרוצה את היהלום הזה ובכוונותיה להשמיד כל יצור על טבעי שחי על האדמה הזאת, ניק היהלום הזה יהיה מסוכן לכולנו אם הוא יגיע לידיים הלא נכונות"

היא הסבירה בדאגה אף יותר מבמקודם,

"למה מלכתחילה לקחת אותו?" המשכתי לשאול, "אני לקחתי את היהלום כי הייתי חייבת להבין למה תמיד חלמתי עליו בלילות, עכשיו אני מבינה את גודל הסכנה ואת משמעותה אם לא נפעל נכון וביעילות,

דבר אחד אני יודעת קלאוס, אנחנו נהיה חייבים להילחם, המלחמה הזאת, היא מול המתים ובעיקר מול המכשפות, המלחמה הזאת רק צד אחד ינצח ואני רוצה להיות בצד המנצח"

היא הגיבה בנחישות רבה,

תוך כדי שאני יודע ומבין דבר אחד, שהיא צודקת, אנחנו נהיה חייבים להילחם יחד מולם אם אנחנו רוצים לנצח או אפילו למנוע את המלחמה הזאת ומהמתים לפתוח את השער לעולם שלנו...

נ.מ נטליה

"אוקיי, אני אעזור לך מבלי שאף אחד ידע, הייתי מציע לך גם לצרף איתנו את היילי,היא אלפא אז אני מניח שזה ממש יעזור לנו" קלאוס השיב, כשאני מרגישה מזל שיש לי עכשיו קצה חוט של עזרה בזה, "לא חשבתי על זה רעיון טוב, תדבר איתה" עניתי לו בחצי חיוך ויצאתי מחדר העבודה שלו לכיוון חדרי...

נ.מ היילי

ניק מספר לי את מה שנטליה סיפרה לו, "איך אתה בטוח שהם יאמינו לנו הרי אנחנו לא רק זאבים אנחנו גם ערפדים ואני מאמינה שאני יכולה לחסוך ממך את כל סיפורי השפיכות דמים והרציחות שהיו בין הזאבים לערפדים מזה אלפי שנים" אמרתי מודאגת,