POV קנדל :
ישבתי בסלון רואה טלוויזיה , ושותה לי קפה , אני קצת יותר רגועה , ראיתי את הסדרה 'חברים' , ישן אני יודעת , אבל אני בכל זאת אוהבת את זה ,יש קטעים שמצחיקים אותי
אחרי עשרים דקות , שבהן אני רואה את הסדרה , דפיקה חזקה בדלת נשמעה , נבהלתי והסתובבתי מהר , הדלת נעולה אבל ניסו לפתוח אותה , הטלוויזיה עשתה רעש , ככה שהם בוודאות יודעים שיש מישהו בבית .
התקדמתי במהירות אל הדלת , מציצה דרך העינית , השתנקתי והתרחקתי מהר מהדלת זה הארי נייל וזאין עומדים מאחורי הדלת "פאק! פאק! פאק!" לחשתי בפחד , התחלתי לרוץ לכיוון המדרגות , הדלת נפרצה על ידי בעיטה של נייל , הסתכלתי מעבר לכתף שלי , רואה את שלושתם , הם סרקו את הבית ועיניהם נעצרו עלי , התחלתי לרוץ למעלה יותר מהר "קנדל! בואי הנה!" הם צעקו ושמעתי את הצעדים שלהם אחריי
נכנסתי אל החדר של ההורים שלה , נכנסתי מתחת למיטה שלהם , מתכווצת שם , איך לעזאזל הם מצאו אותי?!
"קנדל!" שמעתי אותם צועקים בטון מזהיר , אחרי דקה צעדים נשמעו בחדר של ההורים שלה ראיתי את נעליים של זאין בחדר , הוא עמד ליד המיטה אם הגב למיטה , הוא פתח את הארון וסגר אותו , התפללתי שהוא לא יתכופף
"קנדל!" זאין צעק גורם לי לסגור את עיניי בחוזקה , הוא התחיל ללכת , בטח אל חדר המקלחת , נאנחתי בהקלה ובשקט , ותוך שנייה הרגשתי מישהו תופס ברגליים שלי ומושך אותי החוצה ממתחת למיטה, צעקתי, זה היה הארי, ניסיתי לעמוד אבל הוא וזאין תפסו אותי והרימו אותי , ואני מנסה לבעוט ולהשתחרר מהם .
"אל תזוזי!" הם צעקו ונלחמו איתי , נייל נכנס אל החדר במהירות "דיי! תעזבו אותי!"
נייל הוציא ממחטה מהכיס שלו והצמיד לי אותה לפנים , לא נשמתי את זה , ניערתי את הידיים שלי כל כך חזק מה שגרם להארי לעזוב והעפתי את הממחטה הזאת מהפרצוף שלי "לא! אל תגרום לי לאבד הכרה!"צעקתי , הארי תפס את היד שלי בחזרה , הממחטה מוחזקת אצלי ביד סגורה באגרוף שלי
"תפסיקי לזוז!" זאין צעק , הם התחילו לסחוב אותי למטה , ואני מנסה להשתחרר אבל אני לא מצליחה , היינו במדרגות ניצלתי את זה , אפילו שאני יחטוף כמה מכות , ניערתי את עצמי , ואז הם עזבו , התגלגלתי במדרגות ושהגעתי אל סוף המדרגות נעמדתי במהירות , נלחמת בכאב , ורצה אל חדר המקלחת והם אחריי .
נכנסתי אל חדר המקלחת נועלת את הדלת במהירות ומתרחקת ממנה , התהלכתי בחדר המקלחת מסתכלת על עצמי במראה , נראיתי מפוחדת כל כך, הסתכלתי על כל חדר המקלחת וראיתי טלפון קטן כזה לא משוכלל , מקשים , מציץ מארון שהיה מעל הכיור, פערתי את עיניי ומהר הכנסתי אותו לכיס, למה לעזאזל יש כאן טלפון? טוב, לא משנה עכשיו!. הדלת שוב נפרצה , הארי בעט הפעם , הם נכנסו פנימה ואני הולכת אחורה "ועכשיו אין לך לאן ללכת" הארי אמר בכעס ותפס ביד שלי
YOU ARE READING
Let Me Go - Niall Horan
Fanfiction"So you're telling me that they could let me go?" "אז אתה אומר לי שהם יכלו לתת לי ללכת?" אזהרות: תכנים מיניים אלימות שפה גסה
