"ליאה אני צריכה שתעזרי לי, תעזרי לי להוריד את הצמיד הזה מהיד!" דרשתי בבכי היסטרי ונעמדתי, מתקדמת אל המטבח ופותחת את המגירה של הסכום ומוציאה משם סכין חדה. ליאה עקבה אחריי.
"מה את עושה קנדל?" היא חטפה לי את זה מהיד ואז מחתה את הדמעות שלה.
"אני צריכה להוריד את הצמיד הזה, תעזרי לי להוריד אותו!" כמעט צעקתי עלייה אבל לא היה לי אכפת, הייתי בהיסטריה.
"ל-למה?! פ-פשוט תפתחי אותו!" היא הרימה את קולה, לחוצה.
"אני לא יכולה אוקי?!, א-את לא תביני. פשוט תעזרי לי, תחתכי את זה!" דרשתי והושטתי את הזרוע שלי לכיוונה ככה שהמפרק שלי,איפה שהצמיד שלי נמצא, מולה.
פעמון הבית צלצל. שתינו הסטנו את מבטנו אל כיוון הרעש אבל היינו במטבח ולא ראינו את הדלת. "אני הולכת לפתוח, תהיי בשקט." היא אמרה ואני הנהנתי והשתתקתי, אבל התייפחתי המון.
"קנדל, תהיי בשקט!" ליאה סיננה מבין שיניה בלחש בגלל שההתייפחויות שלי עשו רעש, הנהנתי ועצרתי את נשמתי, אבל כשהייתי צריכה לנשום, שוב התייפחתי ובנוסף לזה יבבתי, למזלי ליאה כבר התקדמה לדלת ככה שהיא לא יכלה להגיד לי כלום.
עצרתי שוב את נשימתי. הדיבורים נשמעו לי כמלמולים.
"קנדל!" ליאה קראה לי, שחררתי נשימה ושוב, יבבות והתייפחויות, יצאתי מהמטבח ואז כשראיתי מי עמד בפתח, קפאתי. הדמעות לא איחרו לצאת ושוב נכנסתי להיסטריה ורצתי למטבח, לוקחת את הסכין ומכניסה אותו מתחת לצמיד כשהצד החד כלפיי מעלה, מוכן להיחתך.
שנייה אחרי שמשכתי אותו למעלה הסכין נחטפה לי מהיד ונייל זרק אותו באגרסיביות אל תוך הכיור, הצמיד נפל אל הקרקע משורש כף היד שלי.
"מה את עושה?!" הוא צעק בטון קשה, הבכי ההיסטרי חזר, ראיתי מטושטש מדמעות. נייל תפס אותי במפרקים ואני נלחמת בו וצועקת עליו לעזוב אותי.
"היי! אני לא יודעת מי אתה, אבל אם היא רוצה שאתה תעזוב אותה, אתה תעזוב אותה!" ליאה צעקה על נייל, נייל הסיט את מבטו ממני מעבר לכתף שלו אל ליאה בחדות, "את לא מכירה אותי, היא כן. היא יודעת למה אני מתנהג ככה והיא באה איתי!" נייל הרים את קולו בטון תקיף, גורם לליאה להירתע צעד אחורה.
"ליאה, אל תתני לו לקחת אותי מכאן. תעזרי לי!" דרשתי בבכי, ליאה נראתה מפוחדת ולא מצאה את עצמה, היא התנשמה ואז נפלה, היא התעלפה ואז אני בכיתי בקולניות ונייל שם את היד שלו על הפה שלי והביט בי במבט מוות.
"אני שונא לעשות לך את זה קנדל, תפסיקי לגרום לי להיות קשה איתך!" הוא הרים את קולו. שוב נלחמתי בו והצלחתי להתחמק ממנו ולצאת מהבית של ליאה בריצה, בבכי, בריאה מטשטשת. כשהבטתי מעבר לכתף שלי הופתעתי לא לראות את נייל אחריי אבל זה גם הלחיץ אותי.
YOU ARE READING
Let Me Go - Niall Horan
Fanfiction"So you're telling me that they could let me go?" "אז אתה אומר לי שהם יכלו לתת לי ללכת?" אזהרות: תכנים מיניים אלימות שפה גסה
