הנקמה - The Revenge

הנקמה - פרק 25

הייתה דממה.

הכל היה רגוע.

פעם ראשונה היה לי כיף.

ואז היא הרסה הכל.

"שלום לכם מציקים ומציקות, כאן ירדן החמודה!" קולה הרחב והזמיר של ירדן נשמע בפתח דלת הכיתה ולאחר מכן, דמותה המתולתלת הופיעה.
"אליסון תמיד חופר בראש, כי הוא מעצבן נורא!" היא המשיכה לשיר לצלילי יובל המבולבל בתנועות ידיים שמחכות שנמשיך אותה.

הכיתה החלה לגחך בזלזול לשמע התנהגות הבוקר הילדותית של ירדן.
אליסון גילגל את עיניו והמשיך בשיעור, ללא שום הערה עוקצנית או בקשה מסופיה על רשימת איחור לירדן של חצי שעה. הוא ויתר.

ירדן זרקה את תיקה על הצד שלה בשולחני והתיישבה לידי. "תעשי טובה לשתינו ולכל הכיתה והשיעור הזה תהיי בשקט, יש לנו עוד פחות משבוע בגרות." לחשתי לה ברצינות והיא גילגלה את עיניי הדבש שלה.

"חננה." היא ניפחה בלון עם המסטיק הורוד שלה והמשיכה ללעוס אותו בקולניות כמו פרחה מתחילה.
חייכתי בהנדת ראש קלה והמשכתי להקשיב לאליסון שלימד את החומר עד הדקה האחרונה של השיעור.
הצלצול נשמע ברחבי בית הספר ומיהרתי לכתוב במחברת שלי את מילותיו האחרונות שהכתיב לנו.

אני וירדן יצאנו אל הקפיטריה הפתוחה בחצר בית ספרנו. היא הזמינה בגט סלט ביצים ופחית קולה ואני הזמנתי בגט טונה עם ירקות ובקבוק פאנטה.
התיישבנו בספסל העץ שהיה ממוקדם יחסית רחוק משאר התלמידים והתחלנו לאכול.

"שלום!" שמעתי את קולה המוכר של שי-לי מאחורי והרגשתי את השפתיים שלה מנשקות את הלחי שלי.
מתחתי את שפתיי לקו ארוך, בעוד אני ממשיכה ללעוס את הביס שנגסתי בבגט.
שי-לי, אשלי ופריאל התיישבו בחלקי הריקים של ספסל העץ ועל השולחן.

"נו, מה אתן מספרות?" שאלתי אותן בסקרנות והעברתי את עיניי החומות על כל אחת מהן.

אשלי משכה בכתפייה. "אני ובן מחר חוגגים שנתיים וחצי." היא סיפרה באדישות, כיאלו לא מתרגשת יותר מידי מזה. אשלי הייתה שונה לגמרי ממני בנושא הזוגיות. בזמן שאני מתלהבת ונלחצת מכל חגיגה מיוחדת שמתקיימת עם טום, היא נשארת רגועה ומאופקת.

"דיי, מזל טוב." פריאל ושי-לי חייכו אל אשלי והיא הנהנה בפרצוף הקבוע שלה בתודה.

ירדן נגסה ביס גדול בבגט שלה. "כן, פלא שהוא הצליח לסבול אותך שנתיים וחצי, אני בקושי 10 דקות יכולה." היא דיברה ברצינות בפה מלא ושי-לי, פריאל ואני פרצנו בצחוק, בזמן שאשלי מגחכת בזלזול ומושכת בתלתל בודד משערה.
הן תמיד היו חתול ועכבר. אבל בפנים, עמוק עמוק, איפה שכמעט לא רואים, ירדן קצת מחבבת אותה.

"תגידי רגע, אודל," פריאל עצרה את הצחוק שלה ופנתה אליי שמבט רציני על פנייה. בלעתי את הטונה בגרוני ונדתי בראשי בשאלה.
"לא יכול להיות שיש משהו בינך לבין אליאב, נכון?" היא ספק שאלה ספק הייתה בטוחה בדברייה. הרמתי את גבותיי, מעט מופתעת מהשאלה שלה ולוגמת באיטיות מהפנאטה שלי.