רצתי בהליכון שלי, כאשר אני שומרת בין לבין על נשימות סדירות.
התעלמתי מאביב, הפלרטטן המוכר של חדר הכושר שלי ורק הבטתי בזכוכית שתיצפתה על ההולכי הרגל במדרכות והמכוניות הצפופות בכביש הסואן.
האצתי את מהירות ההליכון והתחלתי ללכת עליו במשך כמה דקות, שומרת על דופק לב תקין. ירדתי מתנשפת מהמכשיר והתקדמתי אל חדר האימונים האישיים.
צפיתי בים השרירן מסדר את המשקולות בערימה קטנה בפינת החדר.
רצתי בעדינות וקפצתי על גבו בחיבוק רחב.
ים נבהל ומיהר להוריד אותי על הקרקע ולהסתובב לעברי.
"אודל, יא משוגעת." הוא אמר ברצינות והניח את כף ידו על החזה הקשה שלו. צחקקתי בחיוך ומתחתי את הקוקו שלו, מוכנה לאימון קורע שרירים בכל הגוף.
"פעם ראשונה שאני במרץ לאימון מענה, תנצל את זה." טפחתי על שריר כתפו בחיוך ונעמדתי מולו.
הוא גילגל את עיניו הכחולות והורה לי להתחיל חימום, בזמן שהוא ממשיך לסדר על הרצפה את המכשירים.
"נו, אז איך עם קורל?" שאלתי אותו והתחלתי לחמם את הזרועות שלי ואת רגליי הארוכות. ים משך בכתפיו ולא השיב לשאלה שלי. כיווצתי את גבותיי מבולבלת ותפסתי את חבל הקפיצה שזרק אליי.
"קרה משהו?" שאלתי אותו, בזמן שאני קופצת בחבל במקומי ונושמת בין קפיצה לקפיצה.
"לא הסתדר." הוא השיב באדישות וקם ממקומו, נעמד מולי ולוקח את החבל מידיי.
"מה, מה קרה? חשבתי שהכל היה טוב ביניכם." שאלתי מבולבלת ועצרתי את החימום שלי. הוא נד בראשו לצדדים וקירב אליי את זוג החבלים שהשתלשלו מהמוט שהיה תלוי על הקיר עד גובה החזה שלי.
"עזבי, לא בא לי לדבר על זה." הוא אמר ברצינות וכאשר הבטתי בעיניו הכחולות והמעט מדוכאות, חשתי עצב בגופי. בחרתי להרפות מהנושא ברגע שהבנתי שזה עדיין טרי ורגיש אצלו.
ים הניח את ידו על בטני החשופה והורה לי להכניס אותה במעט פנימה. נעמדתי בעמידת פלאנק רק שידיי תפוסות בחבל.
ואז התחלתי לעשות שכיבות שמיכה באוויר, בזמן שים מפעיל את הסטופר שלו.
באיזשהו שלב, הרגשתי שכתפיי שורפות מרוב כאב ועומדות להתפרק בכל רגע נתון.
השמעתי קולות מוזרים שמילמלו מילים בג'יבריש ובישרו לים על כך שבהחלט כואב לי. הוא חייך אליי חיוך קטן ולפחות שמחתי שהמצב רוח שלו עלה.
אין, הבן אדם הזה מאושר לראות אותי סובלת.
"וסטופ. יאללה תני לי ספרינטים הלוך- חזור עד הקיר. צאי." ים דיבר במהירות וכאשר נשמע באוזני צליל הסטופר המופעל, התחלתי לרוץ במהירות אל הקיר הצפוני ביותר של חדר האימונים. הגעתי רליו וחזרתי בחזרה אל ים.
"כמה זמן?" שאלתי מתנשמת בכבדות וממשיכה לרוץ גם שרגליי העייפות עמדו לקרוס.
"סטופ. 10 סקוואטים עם ניתור, התחלנו." הוא פקד הכל במהירות ומצאתי את עצמי מתחילה לקפץ במקומי שהנשימות שלי נהפכות לא סדירות.
YOU ARE READING
הנקמה - The Revenge
Romanceנקמה. נקמה היא תגובה של אדם למעשה עוול שנעשה לו. נקמה היא פוגענית, מזיקה ומטרותייה הן ברורות : לפגוע ולגרום סבל דומה לסבל שכבר נגרם מלכתחילה, אולם לפעמים הנקמה מתבצעת עקב אי- הבנה ותוצאותייה יכולות להיות אכזריות.. אודל חזן, נערה יפהפיה ועדינה הנמצ...
