עמדתי מול הארון בחדרי ופלטתי אנחה מיואשת, כאשר הבנתי שאני כבר יותר מרבע שעה רק מביטה בו מבלי למצוא שום בגד נורמלי אחד.
זה פשוט הורג אותי, איך תמיד שאני ממהרת לצאת למקום חשוב, אין לי מה ללבוש ובימים אחרים שאני אפילו לא צריכה להשקיע עבורם, יש לי.
מרפי המעצבן.
"נו, תלבשי ג'ינס קרעים ואיזה חולצה יפה פשוטה, לא צריך להגזים, כולה פגישה של ידידים ואת אפילו לא יודעת לאן אתם הולכים." קולה הרציני של ירדן נשמע ברמקול הטלפון שלי שישב על אחד מתאי הארון.
נאנחתי בשנית.
"נו דוני, אני לא מוצאת שום דבר יפה." רטנתי בכעס ורקעתי ברגליי על הרצפה בחדרי. היא נחרה בבוז וכבר יכולתי לדמיין איך היא מגלגלת את עינייה הצהובות כדבש מול מסך הטלפון.
"תירגעי כבר לחץ, תקשיבי לי.
שימי את הג'ינס השחור עם הקרעים שלך שעושה לך ישבן מהסרטים משבוע שעבר, ואת הגופייה הקלאסית הלבנה בתא.. השני משמאל ואת הסניקרס הלבנות החדשות שאבא שלך קנה לך." ירדן סידרה לי הופעה בעל פה מבלי בכלל לצפות בארון שלי.
נטלתי כל אחד מהבגדים שהיא בחרה לי ובחנתי את כולם ביחד. חייכתי חיוך קטן. זה היה מהמם.
"תודה דוני, אין עלייך." הודיתי לה בחיוך רחב והפרחתי לה נשיקות מבעד לקו הטלפון. איזה מזל שיש לי חברה שמכירה את הארון שלי יותר טוב ממני. היא איחלה לי בהצלחה ושאצלם לה איך הוא נראה, בשביל שהיא תוכל לרייר עליו כל הלילה.
ואני בתגובה, גיחכתי בזלזול תוך כדי גלגול עיניים.
השעה הייתה 19:47 והייתי לבושה בכל הבגדים שירדן בחרה עבורי. ענדתי את שעון הכסף שלי, את הטבעות שלי והצמידים. מרחתי מסקרה עדינה על הריסים שלי, השפרצתי דאודורנט על גופי והתבשמתי.
השיער שלי היה מסורק ומסודר על גבי בגלים בלונדיניים ארוכים, לקחתי זוג פיסות שיער מהפוני שלי וחיברתי אותן בסיכה מאחורי ראשי. מן תסרוקת קטנה שאימצתי מירדן והתלתלים הנפוחים שלה. ידעתי שאליאב אוהב את המראה הטבעי שלי וגם היה ניכר להבחין בכך שהשיער שלי מאוד מוצא חן בעיניו, ואהבתי את זה.
לקחתי תיק צד קטן בצבע כסוף מאטלי והנחתי אותו על כתפי. הכנסתי לתוכו את הארנק הקטן הורוד בייבי שלי, מפתחות הבית, המשאף האישי שלי וגומייה לשיער, שיהיה לי למקרה הצורך. עשיתי סיבוב בפעם האחרונה מול המראה ואז יצאתי מחדרי.
- אני למטה.
ההודעה נשלחה אליי מ'מקסימוס החתיך' לפני דקה. השבתי לו שאני יורדת והכנסתי את הטלפון שלי לתיק. יצאתי מהמסדרון ופניתי ימינה לכיוון הסלון, מביטה באבי צופה בכדורגל חצי עירום מול הטלוויזיה.
"אבוש יצאתי, אני לא אחזור מאוחר." הודעתי לו בשקט והתקדמתי אליו במהירות, מניחה נשיקה גדולה על הלחי החלקה שלו ומפנה אליו את גבי.
"חכי שנייה, לאן את ממהרת?" הוא אחז בזרוע הרזה שלי ושאל אותי בחיוך קטן.
YOU ARE READING
הנקמה - The Revenge
Romanceנקמה. נקמה היא תגובה של אדם למעשה עוול שנעשה לו. נקמה היא פוגענית, מזיקה ומטרותייה הן ברורות : לפגוע ולגרום סבל דומה לסבל שכבר נגרם מלכתחילה, אולם לפעמים הנקמה מתבצעת עקב אי- הבנה ותוצאותייה יכולות להיות אכזריות.. אודל חזן, נערה יפהפיה ועדינה הנמצ...
