הנקמה - פרק 36

11.5K 826 634
                                    

עוד יבבה קטנה ותמימה שאחריה מגיע שובל ארוך של דמעות מלוחות על השרופה שלי.

התקשיתי להאמין ולעכל את מה שהתרחש אמש.

אני לא רוצה להגיד שהוא שיקר לי וניצל אותי, כי אני יודעת שמהצד שלו זה לא היה ככה.
אבל מה אני אמורה לעשות שזה מה שאני מרגישה? שהוא שבר אותי ושיחק בי?
שהוא חשב שאני עוד אחת מאותן הנשים שדואגות למלא כל ערב את הלו"ז הצפוף שלו באספקות מיניות בלבד.

הייתי יותר מזה.
חשבתי, האמנתי וידעתי שאני הרבה יותר מזה.

הוא בחר להקטין ראש, משום שזהו הדבר הקל ביותר שאפשר לעשות.
להיתמם ולהעלות על דעתו שהעובדה שנתתי לחוויה המינית הראשונה שלי להתקיים דווקא איתו, היא חסרת ערך בעיניי וסך הכל פריקת עול.

אני רוצה לצחוק.
לצחוק בפניו על כך שאלה היו מחשבותיו ולצחוק על עצמי שבפעם השנייה בחיי, נפלתי למשחקים של גבר.

מה בדיוק חשבתי לעצמי?
שאהיה יותר מחברה טובה שמהנה אותו?

אני אף פעם לא יכולה לספק עד הסוף.
תמיד אני אופציה ב'.

וזה כנראה לעולם לא ישתנה.

נקודת תצפית משולבת

בזמן שאודל מתייפחת בעצב לתוך הכרית שלה, תוך כדי ליטופים ומילים מנחמות מצד חברתה הטובה ביותר, בקצה השני של העיר, בדירת הרווקים המהוללת, מתקיימת ארוחת הבוקר הטעימה והקבועה שלהם.

"וואי אושר, טיגיסט הפציצה הפעם." ולדי אמר בפה מלא, לועס בעונג את האינג'רה עם ממרח החריף המפורסם של העדה האתיופית. אושר הנהן בחיוך וצחקק, כאשר לחיו של ולדי נהפכו אדומות, אך זה לא הפריע לו בכלל.

ולדי הוא בהחלט הרוסי היחיד ששורד את אש הגיהנום שמתחוללת בחריף הזה.

אליאב השעין את ראשו על אגרוף ידו ושיחק עם חתיכות האינג'רה בידו, לא מסוגל להכניס שום דבר לפיו.
"מה יש סוויסה, אתה לא רעב? ביקשתי מאמא שלי גם שתכין לך את הדאבו שאתה אוהב." אושר דיבר אל אליאב המצוברח והחווה עם ראשו לכיוון הלחם הגבוה והרחב שאמו טרחה להכין להם.

"תמסור לה תודה, אני מאוד מעריך את זה. פשוט אין לי חשק לאכול עכשיו." אליאב השיב לו ברצינות והעביר את ידו הגדולה בשערות ראשו הפרועות. ולדי ואושר החליפו מבטים חושדים ביניהם, יודעים שמצב רוח כזה מתרחש אצל אליאב רק שבוע לפני האזכרה של אביו.

והיא כבר התקיימה לפני כמה חודשים, אז זה משהו אחר.

דפיקה נשמעה בדלת הכניסה של דירתם, ואז היא נפתחה על ידי דמותו הגברית והגבוהה של הצלע הרביעית בחבורת הרווקים הנחשקים.
"שושני, טוב שנזכרת להגיע, הלכה כבר כל האינג'רה." אושר צעק בפה מלא לכיוון דניאל שהתיישב בכיסא הסמוך לאליאב בשולחן בפינת האוכל.

הנקמה -  The RevengeWhere stories live. Discover now